הוי ליבי

הוי ליבי/ חגי הופר
לדוד ליבי, שנפל על משמרתו.

הוֹי לִבִּי, לִבִּי, לִבִּי
אֲשֶׁר יָצָא לְשׁוֹטֵט
הוֹ לִבִּי, לֵב דָּוִד
שֶׁבְּקִרְבִּי הִתְמוֹטֵט.

וְהֵם רָדְפוּ אִישׁ עָנִי
וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת
גַּם רָצוּ בְּכֵלַי
וּבְמִסְמָכַי לְחַטֵּט.

וַאֲנִי הָיִיתִי כְּקַבַּרְנִיט בְּלֵב יָם
וּכְהֵלֶךְ שֶׁרַגְלָיו מְחַתֵּת
הוֹ רַב חוֹבֵל, כַּמָּה חֲבָל
שָׁלְחוּ הֵם אִשָּׁה לְצוֹתֵת.

וְעַתָּה יַקִּירַי, שׂוֹנְאַי וְאוֹהֲבַי
לָמָּה נָרִיב וְנִתְקוֹטֵט?
סְפִינַת הַשָּׁלוֹם שֶׁלִּי אֶל הַחוֹף שָׁבָה
כָּל שֶׁעֲלֵיכֶם לַעֲשׂוֹת הוּא לְאוֹתֵת.

כִּי עַד מָתַי תְּרַצְּחוּ כֻּלְּכֶם
וְתַתְמִידוּ עַל אִישׁ לְהוֹתֵת?
וְלִבּוֹ לֵב דָּוִד, סוֹעֵר וְרוֹגֵשׁ,
וְלָהוּט וְנִכְמַר וְרוֹטֵט?