מיהי אמילי דמארי בדרכי הסוד

מיהי אמילי דמארי, להערכתי? אדבר גלויות. אז הלכתי ברחוב שלומציון המלכה בירושלים, וליד לשכת האוכלוסין וההגירה, שאז פשוט היה משרד הפנים, ראיתי תמונה יפה, ואני גם צלם רחוב חובב – (אומנם לא צלם מדופלם כמו ידידי ורעי אודי הרשלר, שבספרי כתבתי שהוא מעין עמית ומתחרה שלי, רק שמקבל יותר פרגון, וכך למשל אז עשו עימו ריאיון על ספרייתו הגדולה, וגם לי יש ספרייה גדולה, אך אותי דופקים, כי אני שמאלני והוא ביביסט, ואמרתי שאם ייקח לי אותה זו תהיה בעצם מזימת השטן ואולי זה מה שקרה כי מסתירים ממני הכול, תיפח רוחכם. גרשון החרדי יודע זאת, כי שיתף חלק זה בפייסבוק לאחר שהוריד את ספרי שהעליתי ליום אחד לרשת מתוך סערת נפש, כשישבתי בבית הקפה והמיצים ברחוב נרקיס והדברים ארוכים. אם זה נכון – זה מחפיר ומחליא במיוחד [ופעם הייתה מילה שהמצאתי – במיוחג, אבל זה משהו אחר[) – אך צלם, כי גם זה מעניין הצלפ. והתמונה הייתה – צר לומר אך זו האמת, עד כמה שאני זוכר – של כיסא גלגלים לצד כספומט וביניהם סולם העולה לאיזו דירה. זו נראתה לי אז תמונה משמעותית, אז צילמתי. ואף פירשתי – אני כיסא הגלגלים, כי אני אדם עם נכות, נכות נפשית, והיא הכספומט, כי כנראה היא עשירה, והסולם הוא העלייה שלנו ביחד. אך כדי לודא זאת שאלתי את פרופ' רחל אליאור אז – מה מסמל סולם? ואיני זוכר מה ענתה. וזה אומנם סמל קבלי ידוע, אך אז לא הייתי כזה חכם. וגם בסרט שלי יש תמונה של אדם עם סולם שחולף ליד מסעדת שאנטי, שלשם הלכתי לאכול מנת צדפות לפני שפרצה מגפת הקורונה – וזה סיפור בפני עצמו. וכמו התמונה הזאת ראיתי גם ליד שוק מחנה יהודה, ברחוב אגריפס – כיסא גלגלים ליד כספומט, וצילמתי. אבל בשכונת הוריי גם יש סולם, והוא סולם יעקב ההפוך המוביל מלאכים כמוני לשאול, לכפר שאול למשל, במקום למעלה, וניצח הסולם הרע את הסולם הטוב. ולמה אמילי? אני חושב שזה כמו בסרט הצרפתי 'אמילי' שראיתי פעם ביום כיפור (ואפשר להגיד יום כיפור, המורה חיים, לא רק את הביטוי המאולץ יום הכיפורים) אצל חבר שלי מאיר סיקרון בתל אביב, ואהבתי אותו מאוד (ואולי זה גם מה שהיא אומרת עליי? הלוואי), קיבל מקום ראשון אצלי, כי עשינו מרתון סרטים, כפי שנהגתי בכל יום כיפור לפני שהתחילו להעיק, כבר אז בדירה עם נילי. וזה סרט על גורל ועל 'דלתות מסתובבות', וזו דלת שפוספסה – אם להשתמש במילה הפוגעת שאמרה לי גיסתי רעות אז – מרגיש פספוס? ולמה דמארי? אולי היא באמת תימניה. ואני אוהב את העדה התימנית, כי הם יודעים את התורה ואת העברית הכי טוב, וגם כל הזמירים בארץ תימנים, מזוהר ארגוב ועד עופרה חזה ועוד. והראשונה – שושנה דמארי, ולה שני שירים חשובים – כלניות – כשם חברתי, המזרחית אגב, מימי האוניברסיטה, ואור – כשם 'אחרון החטופים' לדעתי, שלא רוצים לשחרר בגלל כל מה שכתבתי קודם – מנורת האשליות. וכל זה לא סוד אצלי, ממזמן. מניפולציות האור הן זמניות, והאור עצמו הוא נצחי ואחד, והוא אור השם, כשם ספרו של רבי חסדאי קרשקש, וכן ישוע אמר שהוא אור העולם, וכן בספרי יסודות הבניין בפרק 'על דוגמת האור', ציינתי את האור הפיזיקלי, ובפרט בתורת איינשטיין, כמשל לאלוהים עצמו – וזה הדבר החשוב והגובר. מעל כל דבר יש משהו גדול יותר, ומעל כולם – אלוהים, ועם ספר תהילים אפשר לשלוח קרן לייזר ישר ללבו של אלוהים, כדי שיחוס עלייך. ויש עוד הרבה מה לספר, כי גם את השיר אור כבר שמעתי, אצלי וגם בכיכר ציון, כשהלכתי עם מידב לקפה פלא, אך שר אותו חסיד ברסלב באיכות ירודה מאוד ולכן הבנתי שזו תרמית, שוב… ואז הקשבתי לשיר הפרטיזנים – ואם חלילה יאחר לבוא האור, כמו סיסמה יהיה השיר מדור לדור, ואמרתי שאהיה כמרדכי אנילביץ – כי אני אוהב להזדהות עם הטובים והגיבורים ולא עם הרעים כמו ששמים אותי משפחתי הרעה, כי איני שומר מצוות כמותם, וזה מחריד – אך בסוף הבנתי למה נכשל – כי לא הייתה איתו אתי הילסום לאזן את גבורתו עם מידת החסד שלה, הנוצרית ממש, למרות שבעצם הייתה פסיכולוגית, וכתבה יומן בשואה שאהבתי יותר מיומנה של אנה פרנק, וכן כתבתי משהו על זה, אז הכול לטובה (כלומר לא רק לדודתי טובה, כי לא באמת 'הכול נשאר במשפחה' כפי שהם חושבים). וזהו, לי תמיד יהיה מה לכתוב, כי איש שומע תמיד ידבר, ומים עמוקים דברי פי איש, נחל נובע מקור חוכמה, אך כסף אין לי בכלל, כך רצו אלוהים והגורל, ולכן נראה לי שהשידוך של אלוהים דווקא לא רע ויש בו היגיון, כי מישהו צריך לדאוג לכלכלה. אני חגי, אדון החגים, אצלי כל יום חג, כל יום פורים, כל יום קרנבל, אך בכסף איני מבין בכלל, ומול כל קרנבל יש אדם קר ונבל, וזה, לצערי, אבי.