דוד קורא למיכל אהובתו שנלקחה ממנו

דָּוִד קוֹרֵא לְמִיכַל אֲהוּבָתוֹ שֶׁנִּלְקְחָה מִמֶּנּוּ/ חַגַּי הוֹפֶּר, המקווה, כמשורר התהילים, וככותב הימנוננו.
מִשִּׁירֵי דֶּיְוִיד בּוֹאִי
בְּחֶבְלֵי אָדָם אַמְשְׁכֶם, בַּעֲבוֹתוֹת אַהֲבָה (הוֹשֵׁעַ).

שָׁלוֹם לָךְ, מִיכַל יַקִּירָתִי
אֲנִי דָּוִד, הָאַדְמוֹנִי כַּחֲבֵר הַשְּׂמֹאלָנִי שֶׁל אָבִי, הַזּוֹכֵר הַכּוֹל,
כְּיַרְדֵּן בִּיבָס וּכַּּנָּסִיךְ הָארִי,
לְפָחוֹת מִבְּחִינַת הָאוֹפִי שֶׁלִּי,
לַמְרוֹת שֶׁשְּׂעָרִי שָׁטֵנִי,
שֶׁאֵינוֹ רָעִיל אֶלָּא קַפְּרִיזִי וְסוֹעֵר,
קוֹרֵא לָךְ, יָקַרְתִּי – בּוֹאִי.
כִּי מָרְדוּ בִּי בָּנַי,
עִם הוֹגֶה גְּאוֹנִי שֶׁהֶעֱרַכְתִּי – אַבְשָׁלוֹם אֱלִיצוּר,
שֶׁהָיָה דּוֹמֶה לִי כְּבֵן, וְאֶת הֶעָרוֹת הַשּׁוּלַיִים שֶׁל סִפְרוֹ הַגְּאוֹנִי 'לִפְנַי וְלִפְנִים' סִימֵּן בְּמִסְפָּרִים בִּלְבַד, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁנָּהַגְתִּי אֲנִי בְּסִפְרִי עַל דָּוִד אֲבִידָן, וְלֹא רָאִיתִי אֲחֵרִים שֶׁנָּהֲגוּ כָּךְ,
וַיַּעַשׂ לוֹ רֵפוֹרְמָה מִשְׁפָּטִית שֶׁל חוֹנֵף,
וַיִּקַּח אֶת כָּל נְשׁוֹתַי –
אֶת מֵרַב, הַלּוֹחֶמֶת לִזְכוּיוֹת הַנָּשִׁים וְהַלַהַטָ"בִּים, אַף כִּי לוֹשֶׁבֶת שְׁחוֹרִים הִיא, צֶבַע הַשָּׂטָן, כְּאַלְמָנָה הַשְּׁחוֹרָה,
וְאֶת אֲבִיטָל אֲחוֹתִי,
וְאֶת אֲבִיגַיִל, הַלּוֹחֶמֶת נֶגֶד פְּגִיעוֹת מִינִיּוֹת בַּמִּשְׁפָּחָה בַּחֶבְרָה הַחֲרֵדִית,
וְאֶת חַגִּית, מְנַהֶלֶת הַמִּשְׂרָד הַמְּסַיֵּיעַ לִפְגוּעֵי הַנֶּפֶשׁ, שֶׁיֵּשׁ בִּשְׁמָהּ רֶמֶז לַפְּלוּאִידִיּוּת הַמִּינִית שֶׁלִּי,
וּלְלֵב הַמְּשׁוֹרֵר שֶׁלִּי, הָרַךְ כֶּלֶב אִישָּׁה מְצֵרָה,
וַיִּקַּח אוֹתָן, וְיִשְׁכַּב אִיתָּן עַל הַגַּג נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ וְנֶגֶד כָּל יִשְׂרָאֵל,
וּבְכָךְ נָפַל בַּתַּרְגִּיל הַמֻּוכָּר בְּיוֹתֵר בַּסֵּפֶר – הַתַּסְבִּיךְ הָאֵדִיפָּלִי,
וְהֶרְאָה שֶׁכָּל הַיֶּדַע הַפְּסִיכוֹלוֹגִי הַמַּרְשִׁים שֶׁלּוֹ לְמַעֲשֶׂה אֵינוֹ שָׁוֶוה דָּבָר,
מוּל הַלֵּב הֶחָפֵץ וּמִתְאַוֶּוה,
שֶׁרַק יְשׁוּעַת אֱלֹהִים יְכוֹלָה לְרַפֵּא, בְּיֵשׁוּעַ.
וְאוֹתָךְ, הַיְּקָרָה לִי מִכֹּל,
שֶׁבְּנִיגּוּד לַכָּתוּב בַּתָּנָ"ךְ אֲנִי אָהַבְתִּי אוֹתָךְ, אַךְ אַתְּ לֹא אָהַבְתְּ אוֹתִי, לְדַעְתִּי,
וְגַם זֶה אוּלַי מִדַּרְכֵי תִּיקּוּן הַתָּנָ"ךְ שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עֲלֵיהֶם, שֶׁהֵם מְלֶאכֶת וְכַוָּונַת אֱלוֹהִים עַצְמוֹ,
אוֹתָךְ לָקְחוּ וְיִתְּנוּ לְפַלְטִי בֶּן לַיִשׁ מִגַּלִּים,
לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי הָיִיתִי זֶה שֶׁחִיזֵּר אַחֲרַיִיךְ לְלֹא לֵאוּת,
וְלֹא הִפְסִיק לַחֲשׁוֹב עָלַיִךְ לַיְלָה וָיוֹם,
וְיִקְרְעוּ אֶת לֵב הָאָרִי שֶׁלִּי מִקִּרְבִּי כְּמִנְהַג הָאַצְטֵקִים הָאַכְזָרִיִּים, מִנְהָג שֶׁהִפְסִיקוּ הַכּוֹבְשִׁים הַנּוֹצְרִיִּים שֶׁל דְּרוֹם אָמֵרִיקָה, וְזֶה דָּבָר טוֹב שֶׁעָשׂוּ,
כִּי אוֹתָךְ, יַקִּירָתִי, אָהַבְתִּי יוֹתֵר מִכֻּלָּן,
אֶת מִיכַל הָרִאשׁוֹנָה, וְאֶת מִיכַל הַשְּׁנִיָּה, וְכָךְ גַּם אֶת מִיכַל הַשְּׁלִישִׁית אִם תִּהְיֶה,
אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לָמָּה,
לַמְרוֹת שֶׁמִּתְנַשֵּׂאת אַתְּ וּמִסְתַּכֶּלֶת עָלַיי וְעַל כֻּלָּם מִלְּמַעְלָה,
וּבָזָה בְּלִבֵּךְ לַאֲנָשִׁים הָרוֹקְדִים וּמְפַזְּזִים כְּאַחַד הָעָם כָּמוֹנִי,
וּבוֹעֲטִים בָּעֵצִים וּמַשְׁלִיכִים אֲגַרְטָלִים מִתּוֹךְ כַּעֲסָם,
אַךְ טוֹבֵי לֵב וְאֵינָם פּוֹגְעִים בָּאִישׁ,

וְאַתְּ בַּת מֶלֶךְ אַתְּ, בַּת אֲצֻולָּה,
וְאוֹתִי לָקַח ה' מֵאֲחוֹרֵי הַצֹּאן, מֵהַתַּחְתִּית, מֵהַבִּיבִים,
כִּי הַגְּאֻולָּה צוֹמַחַת מֵהַבִּיבִים, כְּפִי שֶׁקָּרָאתִי פַּעַם אֵצֶל פְּרוֹפ' שְׁלֹמֹה גִּיּוֹרָא שׁוֹהַם,
וְזֶה רַעְיוֹן קַבָּלִי יָדוּעַ מִקַּבָּלַת הָאֲרִ"י, שֶׁל אִיסּוּף הַנִּיצוֹצוֹת הַפְּזוּרִים, לְאַחַר שְׁבִירַת הַכֵּלִים,
וְאַף אֲנִי שָׁבַרְתִּי כֵּלִים כַּמָּה פְּעָמִים,
לְמָשָׁל בַּסֶּרֶט שֶׁעָשִׂיתִי אֵי אָז אֵצֶל יְדִידִי לִידּוֹר,
אוֹ כְּשֶׁהָיִיתִי בְּבֵית הוֹרַי,
וְזֶה אֵינוֹ מַעֲשֶׂה אַלִּים, כְּפִי שֶׁאֶפְשָׁר לַחֲשׁוֹב בְּטָעוּת,
אֶלָּא מַעֲשֶׂה סִמְלִי הַמְּנַסֶּה לְהַעֲבִיר מֶסֶר,
אַךְ אוֹתִי אַף פַּעַם לֹא מְבִינִים,
וְאַתְּ – הַאִם תָּבִינִי?
כִּי לִיבִּי עוֹד פּוֹעֵם בְּחָזִי אֶת שְׁמֵךְ,
וּמִקּוֹל פְּעִימָתוֹ נוֹטְלִים חַיָּילִים אֶת נַפְשָׁם,
כַּצְּעִירִים שֶׁקָּרְאוּ בִּזְמַנּוֹ אֶת יִסּוּרֵי וֵרְתֶּר הַצָּעִיר שֶׁל גֵּתֶּה,
וַאֲנִי מִתְיַיסֵּר בְּיִיסּוּרֵי גֵּיהִנּוֹם שֶׁלֹּא בָּרָא הַשָּׂטָן,
כִּי אֵינָם יִיסּוּרֵי עוֹנֶשׁ וְחֵטְא, אֶלָּא יִיסּוּרֵי אַהֲבָה,
וְכָאֵלֶּה אֱלוֹהִים בּוֹרֵא, וְלֹא הַשָּׂטָן,
אָז בּוֹאִי, יַקִּירָתִי, אוֹלִיב שֶׁלִּי, זוּגָתִי הַכְּתוּבָה בַּמְּרוֹמִים,
בּוֹאִי לְפּוֹפָּאי הַגִּיבּוֹר, וְהַצִּמְחוֹנִי,
וְעִזְבִי אֶת חוֹטְפַיִךְ הָאַכְזָרִיִּים שֶׁפָּעֲלוּ בַּמַּחְשָׁךְ,
בִּזְמַן שֶׁאֲנִי עָסַקְתִּי בְּשִׁחְרוּר הַחֲטוּפִים,
כִּי אֵינָם שָׁוִוים דָּבָר אִם כָּךְ הֵם מִתְנַהֲגִים,
וַיְהִי בְּמִסְתָּר מַעֲשֵׂיהֶם,
וְלֹא בַּדֶּרֶךְ הָאָמֵרִיקָאִית הַטּוֹבָה,
שֶׁבָּהּ בְּיוֹם הַנִּישּׂוּאִין שׁוֹאֲלִים אִם יֵשׁ לְמִישֶׁהוּ הִתְנַגְּדוּת,
וְשֶׁבָּהּ נִשְׁבָּעִים עַל הַתָּנָ"ךְ, כָּרָאוּי,
וְנִשְׁבָּעִים לוֹמַר אֶת הָאֱמֶת, אֶת כָּל הָאֱמֶת וְרַק אֶת הָאֱמֶת,
וְכֵן גַּם אֲנִי אוֹמֵר אֶת הָאֱמֶת וְאֶת כָּל הָאֱמֶת,
כְּלוֹמַר מְנַסֶּה לְהַרְאוֹת אֶת הַתְּמוּנָה הַמְּלֵאָה, בְּלִי לְכַסּוֹת דָּבָר וּבְלִי לְהַצִּיג תְּמוּנָה חֶלְקִית וּמַטְעָה,
וְאִילּוּ רַק הוּא רַק דָּבָר אֶחָד שֶׁבִּיקַּשְׁתִּי – רַק אוֹתְךָ, כְּפִי שֶׁשָּׁר אָרִיק אַייְנְשְׁטֵייְן בְּשִׁירוֹ הַיָּפֶה,
שִׁיר שֶׁרָצִיתִי שֶׁיִּהְיֶה שִׁיר הַחֲתֻונָּה שֶׁלָּנוּ, שֶׁאִיתּוֹ נִצְעַד לַחֻופָּה, לֹא לַעֲשׂוֹת קֻופָּה,
וְאֶת כָּל הוֹן בֵּיתִי נָתַתִּי בָּאַהֲבָה וְעַל כֵּן בָּזוּ לִי,
וַאֲנִי אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' – אוֹתָךְ, יַקִּירָתִי,
מֵרוֹב שֶׁאֲהַבְתִּיךְ,
אָז בּוֹאִי נָא,
כְּלוֹמַר – אִם תִּרְצִי.
וּסְלִיחָה עַל גִּידּוּפַי הַמַּחֲרִידִים. מִלִּיבִּי הַקָּרוּעַ הֵם, כִּי כְּדֵי לְהַעֲלוֹת אוֹתְךָ – אוֹתִי הוֹרִידוּ, כִּי עַל דֶּרֶךְ הָאֱמֶת – אֲנַחְנוּ אֶחָד, הַשַּׁיָּיכִים זֶה לָזֶה,
וְהֵם הִפְרִידוּ אֶת מָה שֶׁאֱלוֹהִים חִיבֵּר, בְּמַעֲשֵׂה שָׂטָן נוֹרָא.
וּמָה יִהְיֶה עַל הַתִּקְוָוה?