במפעל האהבה

במפעל האהבה/ חגי הופר
משירי דיויד בואי
בחבלי אדם אמשכם, בעבותות אהבה (הושע).

אֲנִי עוֹבֵד בְּמִפְעַל הָאַהֲבָה שֶׁל הָאַחִים עֹפֶר
בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ בְּלִי שָׂכָר,
הֵם עוֹשְׁקִים אוֹתִי וְרוֹצְצִים אוֹתִי כַּמִּצְרִים שֶׁהֵם,
וְגַם אֶת הָאַהֲבָה לָקְחוּ,
הִשְׁאִירוּ לִי רַק לַהֲזוֹת וְלַחֲלֹם בְּהַקִּיצִיס,
בַּיָּם הֶעָמֹק בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם,
כְּעֹמֶק רוּחִי הַסּוֹעֶרֶת,
וְדַעְתִּי הָרְחָבָה.

אַךְ הֵיכָן כַּסְפִּי? וּמָתַי אֲקַבְּלוֹ?
יָדִי כְּבָר יָבְשָׁה מִבַּקֵּשׁ.
כִּי אֲנִי מְבַקֵּשׁ וְהֵם אוֹמְרִים – לֹא
וּמַשְׁאִירִים אֶצְלָם אֶת הַ'קַשׁ'.

לִי הַכֶּסֶף וְלִי הַזָּהָב
אָמַר חַגַּי הַנָּבִיא
כְּשֶׁבָּנָה מִקְדָּשׁ וְאָמַר לָעָם – הַב
וְאֶת כַּסְפְּךָ אַל תַּחְבִּיא.

כִּי לְבֵית אֱלֹהֵינוּ נִהְיֶה נְדִיבִים
אֵם בֵּית כְּנֶסֶת וְאִם כְּנֵסִיָּה
לֹא נִתְפַּלֵּל בִּמְבוֹאוֹת חֲשׁוּכִים כְּגַנָּבִים
וְנִבְנֵהוּ בְּיָד בְּלִי כְּסָיָה.

כְּאוֹתוֹ אַנְדְּרֵי רוּבְּלִיּוֹב, בּוֹנֶה הַפַּעֲמוֹן
שֶׁלֹּא חָסַךְ יֶזַע, דֶּמַע וְדָם
וּכְאוֹתוֹ הֶהָמוֹן שֶׁלֹּא חָסַךְ הוֹן
כְּשֶׁבָּנָה אֶת כְּנֵסִיַּת נוֹטׇרֶה-דָּם.