הספרים הלבנים

הספרים הלבנים/ חגי הופר
יֵשׁ לִי שְׁתֵּי סְדָרוֹת שֶׁל סְפָרִים לְבָנִים עַל הַמַּדָּף –
שֶׁל אַפְּלָטוֹן וְשֶׁל נִיטְשֶׁה.
מֵאַפְּלָטוֹן לָמַדְתִּי אֶת דַּרְכֵי הַחֲקִירָה וְאֶת דַּרְכֵי הַהִגָּיוֹן,
מִנִּיטְשֶׁה לָמַדְתִּי אֶת דַּרְכֵי חֵרוּת הַיְּצִירָה וְהַמַּחֲשָׁבָה,
לֹא לְהִשָּׁאֵר מְקֻבָּע בְּשׁוּם דָּבָר
(וְזוֹ גִּישָׁה מְאוֹד יְהוּדִית, כִּי הִיא נוֹגֶדֶת אֱלִילוֹת).

אַךְ גַּם לָהֶם סִדְרַת סְפָרִים לְבָנִים –
אֵלֶּה שֶׁל הָרַב קוּק.
וְהֵם הֲפוּכִים לְשֵׁלִי –
בִּמְקוֹם הַהִגָּיוֹן שֶׁל אַפְּלָטוֹן – מַחְשָׁבָה מִיסְטִית וְאָמוֹרְפִית,
בִּמְקוֹם חֵרוּת הַמַּחְשָׁבָה שֶׁל נִיטְשֶׁה – קִבָּעוֹן מַחֲשַׁבְתִּי.

הָאִידֵאָל שֶׁל אַפְּלָטוֹן הוּא הַמֶּלֶךְ הַפִילוֹסוֹף,
שֶׁמַּתְאִים מְאוֹד לִדְמוּת הַמַּנְהִיג הַמִּקְרָאִי,
הַמֶּלֶךְ הֶעָנָו, דָּוִד, אוֹ יֵשׁוּעַ,
הָאִידֵאָל שֶׁלָּהֶם הוּא הַמֶּלֶךְ הַיְּהוּדִי,
עִם רַעְיוֹן הָעֶלְיוֹנוּת הַיְּהוּדִית הַמְּתֹעָב,
וְגַם אֶת עַם יִשְׂרָאֵל, הָעִבְרִים שֶׁהֵקִימוּ אֶת הַמְּדִינָה הַזֹּאת, הֵם רוֹצִים לְהוֹרִישׁ וְלָרֶשֶׁת.
נִיטְשֶׁה מְדַבֵּר עַל הָעַל-אָדָם הַיְּצִירָתִי, הָאָדָם שֶׁהִשְׁתַּחְרֵר מִכְּבָלָיו,
וְהֵם מְדַבְּרִים עַל הָאָדָם הָעֶלְיוֹן הַיְּהוּדִי,
הַמְּדַכֵּא אֶת הַשְּׁאָר הַפְּחוּתִים מִמֶּנּוּ לְדַעְתּוֹ,
וּבָהֶם אֶת עַרְבִיֵּי הָאָרֶץ.

רָאוּ הַבְּרִיטִים שֶׁכָּךְ
וְכָתְבוּ אַף הֵם סְפָרִים לְבָנִים,
וּמָנְעוּ כְּנִיסָה לָאָרֶץ גַּם מִנִּצּוֹלֵי שׁוֹאָה.
אָמְרוּ לְעַצְמָם – בְּמָה נוֹעִיל?
כְּשֵׁם שֶׁאֵלֶּה עָבְרוּ שׁוֹאָה,
כֵּן גַּם אֵלֶּה יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת שׁוֹאָה לַאֲחֵרִים,
אָמְרוּ – וְצָדְקוּ.

יָשׁוּב נָא אֵפוֹא אַפְּלָטוֹן עִם הַמֶּלֶךְ הַפִילוֹסוֹף שֶׁלּוֹ,
יָשׁוּב נָא אֵפוֹא נִיטְשֶׁה עִם הָעַל-אָדָם הַיְּצִירָתִי.