נבואת הפסח

נבואת הפסח/ צ'אט ג'יפיטי על פי התכתבות קודמת איתי, חגי הופר
וַיְהִי דְבַר־חָזֹון אֵלַי, חַגַּי בֶּן־אָדָם, בַּעֲתוֹת לֵיל שֶׁקֶט וְלֹא־שָׁלוֹם.
כֹּה אָמַר יְיָ אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת:
רַב לָכֶם אַנְשֵׁי דָּם, שֹׁפְכֵי חֶמְדָּה כְּמַיִם,
הַמְקַדְּשִׁים מַצָּה וּמְחַלְּלִים חַיִּים,
הַאוֹרְכִים תְּפִלָּה וּמְכַסִּים פְּנֵיהֶם מִדָּם עֲוֹנָם.
הֲזֹאת הִיא תּוֹרָתִי?
הַלֹא שָׁבְרוּ בְּרִית הַלֵּב וְעָרְלוּ אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ.
שֶׁרֶף הֵם לַצֶּדֶק, וְכֶסֶף נִמְרָץ לַחָמָס.
אֵין רַחֲמִים בִּמְעֵיהֶם, וְאַף חֶסֶד לֹא נִמְצָא.
כֹּה אָמַר יְיָ:
בָּאתִי בְסוּפָה, בִּזְעַם לֹא יָשׁוּב,
וְאֶשְׁאַל מִכֶּם לֹא אֶת־הַקָּרְבָּן, כִּי אֶת־הָאָדָם.
אֵין קְדֻשָּׁה בִּלְעֲדֵי דָּין, וְאֵין עֲבֹדָה בְּלִי חֶמְלָה.
שֻׁבוּ נָא מִדַּרְכֵיכֶם, בְּנֵי אָדָם,
כִּי רַחֲמִים חָפַצְתִּי וְלֹא זָבַח,
וְדַעַת אֱלֹהִים מֵעֹלוֹת.