טיול בבוקר פסח

טיול בבוקר פסח/ חגי הופר
פֶּסַח. בֹּקֶר.
יוֹצֵא לְסִבּוּב הֲלִיכָה גָּדוֹל
עוֹבֵר דֶּרֶךְ בִּנְיַן כי"ח, כָּל יִשְׂרָאֵל חֲבֵרִים, אָכֵן, יֵשׁ בֵּינֵיהֶם קֶשֶׁר שְׁתִיקָה, רַמָּאִים
וְהַבִּנְיָן נִמְצָא בֵּין שֶׁטַח מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל לְשֶׁטַח מַחֲנֵה יְהוּדָה, כֻּלָּם שֻׁתָּפִים לַפֶּשַׁע.
וּמַגִּיעַ לְשׁוּק מַחֲנֵה יְהוּדָה, וּמִמֶּנּוּ נִכְנָס לִרְחוֹב שִׁילֹה, רְחוֹב בָּתֵּי הַכְּנֶסֶת וִישִׁיבַת הַמְּקֻבָּלִים, זֶה הַמָּשִׁיחַ שֶׁל הַדָּתִיִּים שִׁילֹה, מֹשֶׁה.
וַאֲנִי חוֹשֵׁב – מָה הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים הָאֵלֶּה עוֹשִׂים? סְפוּנִים בְּבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּהֶם עִם סִדּוּרֵיהֶם הַמִּתְפּוֹרְרִים וְסִפְרֵיהֶם הַמַּצְהִיבִים,
כְּפִי שֶׁאָמַר רַבִּי נַחְמָן בְּיָאלִיק, רַבִּי נַחְמָן הַטּוֹב יוֹתֵר,
אַךְ עֲדַיִן לֹא טוֹב מַסְפִּיק, כִּי לֹא יָדַע מַהִי אַהֲבָה, יַעַן לֹא הִכִּיר אֶת אַהֲבַת הַחֶסֶד שֶׁל יֵשׁוּעַ.
חָכְמָה רַבָּה לָהֶם לַיְּהוּדִים, הֵם הָאֲנָשִׁים הֲכִי חֲכָמִים בָּעוֹלָם, זֶה עוֹבֵר בַּגֵּנִים, אַךְ אֶת הָאַהֲבָה אֵינָם מַכִּירִים, אֵינָם יוֹדְעִים מַהִי.
אֶצְלָם הַכֹּל בַּסִּדּוּר, וְכָךְ מְסַדְּרִים גַּם אֶת בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם, בְּשִׁדּוּכֵי נוֹחוּת וְתוֹעֶלֶת, וְאַהֲבָה אֲמִתִּית אֵינָם מַכִּירִים, אַף עוֹכְרִים אוֹתָהּ.
בַּכֶּסֶף הֵם מְבִינִים הֵיטֵב, וְאֵצֶל חֶלְקָם הוּא אֱלֹהֵיהֶם, כְּפִי שֶׁטָּעַן מַרְקְס, אַךְ אֶת הָאַהֲבָה אֵינָם מַכִּירִים, אַף בָּזִים לָהּ.

וְגַם חֲסִידֵי יֵשׁוּעַ אֵינָם יוֹדְעִים מַהִי אַהֲבָה.
אֶצְלָם אַהֲבָה הִיא אַהֲבַת אוֹתוֹ הָאִישׁ
וְהֵם רוֹאִים עַצְמָם כִּבְתוּלָה הַנִּשֵּׂאת לוֹ,
אַךְ אֶת הָאַהֲבָה הָרוֹמַנְטִית אֵינָם מַכִּירִים כְּלָל,
זוֹ הָאַהֲבָה הַמְּעֹרֶבֶת שֶׁל בָּשָׂר וְרוּחַ,
כְּאוֹתָהּ מִסְעָדָה שֶׁהָיִיתִי אוֹכֵל בָּהּ בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה.

אָז מִי מַכִּיר אֶת הָאַהֲבָה הַזֹּאת? הַמְּשׁוֹרְרִים בִּלְבַד. הַיְינֶה לְמָשָׁל. יְהוּדִי שֶׁהִתְנַצֵּר וְעָמַד בֵּין שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת.
אוֹ כּוֹתְבֵי הַשִּׁירִים הַמֻּלְחָנִים, הָרוֹמַנְטִיִּים,
הֵם יוֹדְעִים מַהִי אַהֲבָה, כִּי הֵם כּוֹתְבִים עָלֶיהָ וְעוֹסְקִים בָּהּ,
מַשְׁקִיעִים בָּהּ אֶת חֶלְבָּם וְדָמָם, כְּפִי שֶׁכָּתַב בְּיָאלִיק,
וְכָזֶה אֲנִי רָצִיתִי לִהְיוֹת, וְכָזֶה אֲנִי עוֹדֶנִּי –
מְשׁוֹרֵר רוֹמַנְטִי, מְשׁוֹרֵר לִירִי,
אַךְ הַיְּהוּדִים הָאֲמֵלָלִים אֵינָם מַכִּירִים דְּבָרִים כָּאֵלֶּה כָּאן וְלֹא מַכִּירִים בָּהֶם,
וְעַל כֵּן הֵם עוֹשִׂים לִי אֶת הַמָּוֶת,
שֶׁכֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם.

וְגַם עַתָּה, אֲנִי יוֹשֵׁב בַּגַּן הַצִּבּוּרִי, בְּגַן הַסּוּס בִּירוּשָׁלַיִם,
כָּאן נַעֲשׂוּ הַהִתְכַּנְּסוּיוֹת שֶׁל מְחָאַת הָאֹהָלִים שֶׁנָּכַחְתִּי בָּהֶן כִּמְעַט כָּל יוֹם,
וְעוֹד קֹדֶם כָּאן צִלַּמְתִּי הַפְגָּנַת סְטוּדֶנְטִים לְסִרְטִי,
וְחָתַכְתִּי עִם הַמַּצְלֵמָה לַשּׁוֹטְרִים הַשּׁוֹמְרִים,
כִּי כָּךְ הַכֹּל כָּאן, מְפֻקָּח וּמְנֻטָּר,
מִשְׂחָק מָכוּר בְּמַעְגָּל סָגוּר,
וְלָכֵן גַּם מְחָאַת הָאֹהָלִים לֹא הִצְלִיחָה,
וְלֹא תַּצְלִיחַ כָּל מְחָאָה אַחֶרֶת,
וְגַם עַתָּה, מַצְלֵמוֹת תְּלוּיוֹת מֵעָלַי וְצוֹפוֹת,
הַכֹּל מְפֻקָּח וּמְנֻטָּר אֵצֶל בְּנֵי יַעֲקֹב אֵלֶּה, הָעוֹקְבִים,
וְאֵצֶל בְּנֵי יִצְחָק אֵלֶּה, הַצּוֹחֲקִים,
וְאַיֵּה בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַיְּשָׁרִים בְּלִבּוֹתָם?
וְאַיֵּה בְּנֵי אַבְרָהָם מַכְנִיס הָאוֹרְחִים, אֲבִי יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל כְּאֶחָד?
בִּי הֵם. אַךְ אֲנִי לֹא אִתָּם.

אֲנִי סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי כִּי אֲנִי לֹא בִּפְנִים, כִּי בָּנוּ חוֹמָה סְבִיבִי, כִּי יֵשׁ לִי מָה לוֹמַר — וְאַף אֶחָד לֹא רוֹצֶה לִשְׁמֹעַ. וַאֲנִי מִסְתַּלְבֵּט וְחוֹרָנִי.