אינני רוצה להתחתן באולמי ורסאי/ חגי הופר
אֵינֶנִּי רוֹצֶה לְהִתְחַתֵּן בְּאוּלַמֵּי וֶרְסַאי
וְלֹא בְּגַנֵּי טַלִּי
אֶלָּא בַּחֻרְשָׁה, אוֹ בַּגֹּרֶן אוּלַי
בְּרִית לֵב, וְלֹא חוֹזֶה גֵּנִיטָלִי.
אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִקְנוֹת עֲדִי פְּאֵר
גַּם לֹא יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב
עַל כָּל הַמּוֹתָרוֹת אוּכַל לְוַתֵּר
וּבִלְבַד שֶׁזֶּה אֶת זֶה נֹאהַב.
רוֹצֶה אֲנִי לִהְיוֹת כְּרַבִּי עֲקִיבָא
וְעָדִיף מִזֹּאת – כְּבֹעַז
עִם מִתְנַגְּדַי אָז אַמְשִׁיךְ וְאָרִיבָה
וּבִי עוֹד רוּחַ, רוּחַ עַז.
אַךְ הֵיכָן הִיא רָחֵל?
וְהֵיכָן אַתְּ רוּת?
עַד מָתַי נֵשֵׁב וּנְרַכֵל?
וּמָתַי כְּבָר תַּגִּיעַ חֵרוּת?