שאול ודוד

שאול ודוד/ חגי הופר
שָׁאוּל – בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַרְשִׁיעַ
דָּוִד – בְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּיל.

נְתַנְיָהוּ הוּא שָׁאוּל
לוֹ בֵּן אֶחָד טוֹב כִּיהוֹנָתָן, יוֹדֵעַ תָּנָ"ךְ
וּבֵן שֵׁנִי הוֹלֵל, אִישׁ בֹּשֶׁת
וְאַף הוּא לֹא עָשָׂה חֲרוֹן אַף ה' בַּעֲמָלֵק
וּמֵאָז נִגְזְרָה מַלְכוּתוֹ מִמֶּנּוּ.
וְאַף הוּא מַרְשִׁיעַ הַכֹּל –
אֶת בֵּית הַמִּשְׁפָּט
וְאֶת הַתִּקְשֹׁרֶת
וְאֶת הָאָקָדֶמְיָה
וְאֶת הַשְּׂמֹאל, תָּמִיד.

וְשָׁאוּל כִּשְׁמוֹ כֵּן הוּא
אֶת הַכֹּל הוּא שׁוֹאֵל מֵאֲחֵרִים
גּוֹנֵב, לְמַעֲשֶׂה
וְלֹא נוֹתֵן קְרֵדִיט.

אַךְ אָנוּ מְחַכִּים לְדָוִד
נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל
וְגִבּוֹר חַיִל
עֲדִינוֹ הָעֶצְנִי הַזֶּה
שֶׁבְּכָל אֲשֶׁר יִפְנֶה יַשְׂכִּיל –
יַצְלִיחַ,
מִתּוֹךְ לִמּוּד וְחָכְמָה.