אסתר

אסתר
אֲהוּבָתִי, אֲנִי רוֹצֶה לְקַלֵּף מִמֵּךְ אֶת וַשְׁתִּי
וּלְגַלּוֹת אֶת הַאֶסְתֵּר שֶׁאַתְּ
אָז תִּהְיִי אִשְׁתִּי
וְאָז נֵצֵא אַט.

נֵצֵא מִכְּאֵבֵינוּ, מִיֵּאוּשֵׁנוּ
נֵצֵא אֶל הַתִּקְוָה
נֵצֵא מֵחֲטָאֵינוּ, מִמִּחוֹשֵׁינוּ
וְנֵדַע אַהֲבָה.

אַתְּ תִּרְאִי אֶת הַיֶּלֶד הַפָּגוּעַ
אֲנִי אֶרְאֶה אֶת הַיַּלְדָּה הַדְּחוּיָה, הַנֶּעֱלֶבֶת
אֲנִי אֶהְיֶה לְךָ מִשְׁעָן קָבוּעַ
אַתְּ תִּהְיִי לִי כְּשַׁלְהֶבֶת.

בְּיַחַד נִצְלַח אֶת כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים
כִּשְׁנֵי הֲפָכִים הַמַּשְׁלִימִים
בְּיַחַד נַעֲבֹר אֶת כָּל הַנַּחְשׁוֹלִים
כְּתֵבָה בְּלֵב יָמִים.