התור למאפה יהודה/ חגי הופר
בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי הַתּוֹר לְמַאֲפֶה יְהוּדָה מִתַּחַת לְבֵיתִי לֹא נִגְמַר
זֶה מַאֲפֵה הַיְּהוּדִים
יֵשׁ לָהֶם חַלּוֹת וְעוּגוֹת טְעִימוֹת אַךְ יְקָרוֹת
אַךְ אַנְשֵׁי הַתּוֹר כַּנִּרְאֶה מִתְפַּרְנְסִים טוֹב.
זֶה שְׂאוֹר הַפְּרוּשִׁים שֶׁמִּפָּנָיו הִזְהִיר יֵשׁוּעַ
בּוֹ כָּל עַוְלָה וְרֶשַׁע וְסֵאוּב
כְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה הַמְּתֹעָבִים שֶׁלָּהֶם, וּמִמַּעֲשֵׂיהֶם הַמְּתֹעָבִים עוֹד יוֹתֵר.
אֵלֶּה הֵם מַשְׁמִידֵי עַמִּים, אוֹיְבֵי הָאֱנוֹשׁוּת
אֶת עַזָּה הֶחֱרִיבוּ כָּלִיל
כַּ-50,000 אֲנָשִׁים רָצְחוּ
וּבְתוֹכָם כְּ-20,000 יְלָדִים
אַךְ נְקִיפוֹת מַצְפּוּן אֵין לָהֶם בִּכְלָל.
אֵלֶּה הַיְּהוּדָאִים, צוֹלְבֵי יֵשׁוּעַ,
צֶאֱצָאֵי ג'וֹדָאס הַבּוֹגֵד
אַנְשֵׁי הַתּוֹעֵבָה, הֶחָמָס וְהַגֶּזֶל.
אֲנִי אֶסְתַּפֵּק בְּאֹרֶז עִם שְׁעוּעִית מֵעַלְמָא
כְּאוֹתָהּ הָעַלְמָה הַהִיא
כִּי טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק מֵהֲמוֹן רְשָׁעִים רַבִּים.

הַשַּׁבָּת
הִיא הַנּוֹתֶנֶת לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל
בִּשְׁאַר יְמוֹת הַשָּׁבוּעַ
אָז אַל תֵּלְכוּ יוֹתֵר מִמַּיִל
וְאַל תְּדַבְּרוּ אֶת הַדִּבּוּר הַקָּבוּעַ
נוּחוּ, נוּחוּ בְּעֵדֶן
נוּחוּ עַל מִשִּׁכְבוֹתֵיכֶם בְּשָׁלוֹם
אִסְפוּ כּוֹחוֹת בַּנֶּדֶן
כִּי הִיא חוֹלֶפֶת כַּחֲלוֹם.

הו אתם, אנשי האקדמיה/ חגי הופר
הוֹ אַתֶּם, אַנְשֵׁי הָאָקָדֶמְיָה
הַסְּגוּרִים בְּמִגְדַּל הַשֵּׁן
בִּפְנִים שֻׁלְחָן עִם מַקָדֶמְיָה
וּבַחוּץ אֶפְשָׁר לְעַשֵּׁן.

חוֹקְרִים, חוֹקְרִים, חוֹקְרִים
אַךְ לֹא מְחַדְּשִׁים דָּבָר
אֶת הַיֶּדַע כּוֹנְסִים וְאוֹגְרִים
רַק אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר חָלַף וְעָבַר.

אוֹהֲבִים אֶת תָּאֳרִי הַכָּבוֹד
זֶה דּוֹקְטוֹר, זֶה פְּרוֹפֵסוֹר
וְלֹא צָרִיךְ הַרְבֵּה לַעֲבוֹד
רַק אֵיזֶה שְׁנֵי שִׁיעוּרִים לִמְסוֹר.

מוֹצִיאִים סְפָרִים שֶׁאֵין אִישׁ קוֹרֵא
עַל זוֹטֵי-זוּטוֹת
וְלֹא מִתְעָרְבִים בְּמָה שֶׁקּוֹרֶה
לֹא יְקַבְּלוּ קִידּוּם עַל זֹאת.

וְאִילּוּ אֲנִי אֲקַדֵּם יָהּ
בְּמִשְׁפָּט וְחֶסֶד וְטִיב
שֶׁל שִׁיר חָדָשׁ וּמִזְמוֹר
אֲשֶׁר מִצּוּרִי נְקַרְתִּיו.

אסתר
אֲהוּבָתִי, אֲנִי רוֹצֶה לְקַלֵּף מִמֵּךְ אֶת וַשְׁתִּי
וּלְגַלּוֹת אֶת הַאֶסְתֵּר שֶׁאַתְּ
אָז תִּהְיִי אִשְׁתִּי
וְאָז נֵצֵא אַט.

נֵצֵא מִכְּאֵבֵינוּ, מִיֵּאוּשֵׁנוּ
נֵצֵא אֶל הַתִּקְוָה
נֵצֵא מֵחֲטָאֵינוּ, מִמִּחוֹשֵׁינוּ
וְנֵדַע אַהֲבָה.

אַתְּ תִּרְאִי אֶת הַיֶּלֶד הַפָּגוּעַ
אֲנִי אֶרְאֶה אֶת הַיַּלְדָּה הַדְּחוּיָה, הַנֶּעֱלֶבֶת
אֲנִי אֶהְיֶה לְךָ מִשְׁעָן קָבוּעַ
אַתְּ תִּהְיִי לִי כְּשַׁלְהֶבֶת.

בְּיַחַד נִצְלַח אֶת כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים
כִּשְׁנֵי הֲפָכִים הַמַּשְׁלִימִים
בְּיַחַד נַעֲבֹר אֶת כָּל הַנַּחְשׁוֹלִים
כְּתֵבָה בְּלֵב יָמִים.

'תיפח רוחו'/ חגי הופר
תִּפַּח רוּחָם!
אוֹמְרִים חָזָ"ל
אַךְ הוּא רֻחַם
אוֹמֵר הַהוּא הַמְּזֻלְזָל
הַהוּא אֲשֶׁר מִיָּדָם
אֶת רוּחוֹ נָפַח
וְהֵם אָמְרוּ – עָלֵינוּ הַדָּם!
מִיָּדֵינוּ נִשְׁפַּךְ.