האבות

האבות/ חגי הופר
הִנְנִי אֲלֵיכֶם הָאָבוֹת
הָאָבוֹת הַמּוֹנְעִים אֲהָבוֹת
הַיּוֹשְׁבִים בְּעָרִיצוּת בְּכֻרְסָתָם
וְלֹא מְשַׁחְרְרִים אֶת בִּתָּם.

הִנְנִי אֲלֵיכֶם, אֲבוֹת נְזִיקִין
שֶׁאוֹמְרִים אָנוּ בְּשַׁלְוָתֵנוּ נַזְקִין
וְתָמִיד תִּהְיֶה לָנוּ שִׁפְחָה
אַחֲרֵי הַכֹּל, אָנוּ מִשְׁפָּחָה.

הִנְנִי אֲלֵיכֶם, אָבוֹת שֶׁאָכְלוּ בֹּסֶר
וְאֶת שִׁנֵּי בְּנֵיהֶם מַקְהִים
קָמִים מֻקְדָּם כָּל בֹּקֶר
וְכָל הַיּוֹם מִשְׂתָּרְרִים וּמַכִּים.

הִנֵּה אֲלֵיכֶם, אֲבוֹת הַטֻּמְאָה
הָעוֹשִׂים מַעֲשֵׂיהֶם בְּמַחְשַׁכִּים
הִנֵּה בָּאָה הַשָּׁעָה
שֶׁיִּשָּׁמַע קוֹל הַנֶּאֱנָקִים.