מחניים/ חגי הופר
וַיֹּאמֶר לֹא יִשְׂרָאֵל יִקָּרֵא שְׁמֵךְ אֶלָּא מַחֲנַיִם
וְהַאִם צָדַק מִי שֶׁאָמַר שֶׁטּוֹבִים הַשְּׁנַיִם?
רְאוּ, יֵשׁ לָנוּ שְׁתֵּי עֵינַיִם וּשְׁתֵּי אָזְנַיִם
וְאָמְנָם רַק פֶּה אֶחָד אַךְ שְׁתֵּי שְׂפָתַיִם
וְאַף אֶחָד, אַךְ לוֹ שְׁנֵי נְחִירַיִם
וְלֹא נוּכַל לָלֶכֶת בְּלִי שְׁתֵּי רַגְלַיִם
וּבְּלִי שְׁתֵּי יָדַיִם לֹא נוּכַל לִמְחֹא כַּפַּיִם
אֲבָל לֵב, לֵב יֵשׁ רַק אֶחָד…
אַךְ בּוֹ חַדְרַיִם וַעֲלִיּוֹתַיִם
וְגַם לַתֵּבָה נִכְנְסוּ שְׁנַיִם שְׁנַיִם
וֶאֱלֹהִים, אֱלֹהִים יֵשׁ רַק אֶחָד
אַךְ לוֹ שָׁמַיִם – שְׁנֵי שָׁמַיִם
אִם כָּךְ מִסְתַּבֵּר שֶׁצָּדַק מִי שֶׁאָמַר שֶׁטּוֹבִים הַשְּׁנַיִם
וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד וּמַחֲנוֹת שְׁנַיִם.