מחניים/ חגי הופר
וַיֹּאמֶר לֹא יִשְׂרָאֵל יִקָּרֵא שְׁמֵךְ אֶלָּא מַחֲנַיִם
וְהַאִם צָדַק מִי שֶׁאָמַר שֶׁטּוֹבִים הַשְּׁנַיִם?
רְאוּ, יֵשׁ לָנוּ שְׁתֵּי עֵינַיִם וּשְׁתֵּי אָזְנַיִם
וְאָמְנָם רַק פֶּה אֶחָד אַךְ שְׁתֵּי שְׂפָתַיִם
וְאַף אֶחָד, אַךְ לוֹ שְׁנֵי נְחִירַיִם
וְלֹא נוּכַל לָלֶכֶת בְּלִי שְׁתֵּי רַגְלַיִם
וּבְּלִי שְׁתֵּי יָדַיִם לֹא נוּכַל לִמְחֹא כַּפַּיִם
אֲבָל לֵב, לֵב יֵשׁ רַק אֶחָד…
אַךְ בּוֹ חַדְרַיִם וַעֲלִיּוֹתַיִם
וְגַם לַתֵּבָה נִכְנְסוּ שְׁנַיִם שְׁנַיִם
וֶאֱלֹהִים, אֱלֹהִים יֵשׁ רַק אֶחָד
אַךְ לוֹ שָׁמַיִם – שְׁנֵי שָׁמַיִם
אִם כָּךְ מִסְתַּבֵּר שֶׁצָּדַק מִי שֶׁאָמַר שֶׁטּוֹבִים הַשְּׁנַיִם
וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, גּוֹי אֶחָד וּמַחֲנוֹת שְׁנַיִם.

בי, בי האשם/ חגי הופר
צָרִיךְ כָּל אָדָם שֶׁיֹּאמַר
בִּי, בִּי הָאָשָׁם
אֲנִי אַחְרַאי
אֲנִי אֶעֱשֶׂה.
לֹא כְּאָדָם שֶׁאָמַר
הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי
וְלֹא כְּחַוָּה שֶׁאָמְרָה
הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי וָאֹכֵל
וְגַם לֹא כְּקַיִן שֶׁאָמַר
הֲשׁוֹמֵר אֲחִי אָנֹכִי?
אֶלָּא כִּיהוּדָה
שֶׁנִּגַּשׁ אֶל יוֹסֵף וְאָמַר
בִּי אֲדוֹנִי
בִּי, בִּי הָאָשָׁם.
וְכֵיוָן שֶׁהוֹדָה
נִקְרָא יְהוּדָה
וְצֶאֱצָאָיו – הַיְּהוּדִים.

חיים/ חגי הופר
חַיִּים שָׁאַל מִמְּךָ (תהילים כא, ה).

אֵינֶנִּי הוֹלֵךְ אֶלָּא אֶל מִי שֶׁמַּצִּיעַ לִי חַיִּים.
לֹא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב – זֶה הַמָּוֶת, וְהָאוֹפוֹרְיָה
לֹא עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ רַע – זֶה הַגֵּיהִנּוֹם, וְהַדִּכָּאוֹן
אֶלָּא טוֹב וְרַע מְעֻרְבָּבִים זֶה בָּזֶה
אֵשׁ וּמַיִם פְּתוּכִים זֶה בָּזֶה
לִפְעָמִים דִּין וְלִפְעָמִים חֶסֶד
לִפְעָמִים עֲלִיּוֹת וְלִפְעָמִים מוֹרָדוֹת
רַכֶּבֶת הָרִים, וְלֹא נְסִיעָה מוֹנוֹטוֹנִית
חַיִּים.

יעקב ועשיו/ חגי הופר
יֵשׁ לִי רַב
אָמַר עֵשָׂו
וְיַעֲקֹב אָמַר
יֵשׁ לִי כָּל
יֵשׁ לִי מָה לִלְבֹּשׁ
וְיֵשׁ לִי מָה לֶאֱכֹל
וּשְׁכִינָה עִמִּי
אָז לֹא אֵבוֹשׁ
אֲנִי חַי
כָּאן וְעַכְשָׁו
כָּךְ אָמַר יַעֲקֹב
לְאָחִיו עֵשָׂו.
וְאָז הוֹסִיף –
לְךָ יֵשׁ רַב
אַךְ תָּמִיד תִּרְצֶה יוֹתֵר
וְלָכֵן אַתָּה חָסֵר
מָתַי תִּחְיֶה כָּאן וְעַכְשָׁו?
תָּמִיד אַתָּה רוֹדֵף
אַחֲרֵי כֶּסֶף, אַחֲרֵי נָשִׁים וְאַחֲרַי
וּבְסוֹף הַיּוֹם חוֹזֵר עָיֵף
וְאוֹכֵל מִמַּטְעַמַּי
אַךְ אֹהֵב כֶּסֶף לֹא יִשְׂבַּע
מְקַבֵּל מֵאָה מָנֶה, רוֹצֶה מָאתַיִם
וַאֲנִי, לְעֻמַּת זֹאת, מַרְבֶּה בִּישִׁיבָה
אַךְ תָּמִיד אוֹכֵל בַּזְּמַן, בֵּינְתַיִם
וְאִלּוּ אַתָּה מִתְרוֹצֵץ כִּמְשֻׁגָּע
כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת הַחֶשְׁבּוֹן
אַךְ הַמַּרְבֶּה נְכָסִים מַרְבֶּה דְּאָגָה
וְשַׁלְוָה עֲדִיפָה מֵהַמָּמוֹן
הַנַּח לִי אֵפוֹא, אָחִי
וְאֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי
וְאִלּוּ אַתָּה מַהֵר
פֶּן תְּאַחֵר.
שָׁמְעוּ חֲכָמִים אֶת דִּבְרֵי יַעֲקֹב
וְאָמְרוּ – אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ
אַךְ עֵשָׂו צָחַק בְּלִבּוֹ –
אֵיזֶה לֹא-יֻצְלַח הוּא יַעֲקֹב!
מִסְתַּפֵּק בִּשְׁנֵי כְּבָשִׂים וְעֵז
לְעוֹלָם לֹא יַצְלִיחַ אִם לֹא יָעֵז.
יָצְאָה בַּת קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְאָמְרָה –
הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְהַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו
יַעֲקֹב יַעֲסֹק בְּהָגוּת וּמַחֲשָׁבָה
וְעֵשָׂו יַעֲסֹק בָּעֲבוֹדָה
וּלְיָמִים נִשְׁאֲרָה אוֹתָהּ מָסֹרֶת חֲלֻקָּה
עִם בְּנֵי יַעֲקֹב, זְבוּלוּן וְיִשָּׂשכָר.

כל השבוע מתווכחים ובשבת נחים/ חגי הופר
כָּל הַשָּׁבוּעַ מִתְוַכְּחִים
וּבְשַׁבָּת נָחִים.
פֹּה כַּמָּה פִּרְחָחִים
פֹּה הִנִּיחוּ פְּרָחִים
עַל קִבְרֵי הַמְּנוֹחִים
שֶׁנָּפְלוּ בַּפָּחִים
אֵלֶּה מְגַנִּים וְאֵלֶּה מְשַׁבְּחִים
אֵלֶּה מַפְסִידִים וְאֵלֶּה מַרְוִיחִים
יֵשׁ הַמַּתְרִיעִים מִמִּלְחֶמֶת אַחִים
וְיֵשׁ הַמְּמַהֲרִים לְבֵיתָם וְשׁוֹכְחִים.
כָּל הַשָּׁבוּעַ מִתְוַכְּחִים
וּבְשַׁבָּת נָחִים.