הו אתם, תושבי המערב/ חגי הופר
הוֹ אַתֶּם, תּוֹשָׁבֵי הַמַּעֲרָב
עֶרֶב רַב שֶׁל מְחַפְּשֵׂי זָהָב
כְּשֶׁיּוֹצֵא מוּצָר חָדָשׁ עוֹמְדִים בַּתּוֹר
וּמַשִּׂיגִים הַכֹּל בִּלְחִיצַת כַּפְתּוֹר.
כְּבָר אֵינְכֶם יוֹדְעִים לְנַוֵּט בַּדְּרָכִים
וּמִזְּמַן שְׁכַחְתֶּם אֶת הָעֲרָכִים
יַלְדֵי תַּפְנוּקִים אוֹכְלֵי סוּשִׁי
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא נֶאֶלְצוּ לְהִתְמוֹדֵד עִם קֹשִׁי.
מִבְּחִינַתְכֶם הַכֶּסֶף יַעֲנֶה אֶת הַכֹּל
אִם אֶפְשָׁר לֵהָנוֹת אָז בִּשְׁבִיל מָה לִסְבֹּל?
מַעֲבִירִים אַשְׁרַאי אוֹ מְשַׁלְּמִים בְּקֵשׁ
וְאוֹמְרִים – אַשְׁרַי, מָה עוֹד אֶפְשָׁר לְבַקֵּשׁ?
הַכֹּל יָפֶה, רַק אֵיךְ מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל בָּשָׂר
אַתֶּם מְעִזִּים עוֹד לְהַטִּיף מוּסָר?
וּכְשֶׁהַשֻּׁמָּן נוֹזֵל לָכֶם עַל הַבֶּטֶן
אַתֶּם מַטִּיפִים לָאוֹכְלִים מִתּוֹךְ קֻפָּה שֶׁל תֶּבֶן.