שיר ישראלי 7

שיר ישראלי 7
איזה יום מעצבן
כמה הכול משעמם
כמה הכול תפל
כמה הכול מדכא.
אין מה לעשות
אין איפה לבלות
אין על מה לדבר
אין איך להשתחרר.
אנשים מסתובבים חמוצים
וככלבים נובחים ונושכים
יושבים נרגנים באוהליהם
וכלום אין להפיק מהם.
אין פה פינת נחמה
הכול מסביב מלחמה
הכול שכול וכישלון
רק מוות, חורבן וחידלון.
וגם כסף אין מספיק
הכול יקר להחריד
גרים בסלאמס נחרב
ומשלמים על כך כסף רב.
מדינה של פרייארים
עם מנטליות של עבדים
עלק בני חורים
הולכים במכנסיים עם חורים.
ואז אתה יוצא לרחוב
ואנשים לא יודעים ללכת
נכנסים למסלולך בזדון
כל אחד מרגיש עצמו אדון.
והטלוויזיה מטמטמת
חדשות מסביב לשעון
מה כבר יש פה לדווח?
מלחמות מסביב לשעון.
כך עם עם כובש ועקשן
לא רוצים לשחרר אחיזה
לא רוצים לתת שיוויון זכויות
ועוסקים כל היום בשטויות.
ומתעוררים רק בפיגועים
מחבל, פיגוע, חיסול
זה השילוש הקדוש
שכבר הפך לנדוש.
וכך הגענו למפ"ח נפש
טבועים בזוהמה וברפש
חיים מיום ליום
בלי עתיד, בלי תקווה, בלי חלום.

כתיבת תגובה