ביום שאחרי/ חגי הופר
בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי
קָם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר
וְהִנֵּה לֵאָה.
נוּ, בֶּטַח שֶׁיִּהְיֶה עָיֵף
אַחֲרֵי לֵיל הַחֲגִיגוֹת שֶׁל אֶמֶשׁ
וּקְצָת כּוֹאֵב לוֹ הָרֹאשׁ.
וּמִי זוֹ הָאִשָּׁה הַשּׁוֹכֶבֶת לְמַרְגְּלוֹתָיו?
הוּא לֹא מַכִּיר אוֹתָהּ בִּכְלָל.
גַּם עֵינֶיהָ לֵאוֹת
אַחֲרֵי הַלַּיְלָה הַמַּתִּישׁ
הִיא קָמָה בְּכֻתָּנְתָּהּ וּמְכִינָה קָפֶה
מִתְלַבֶּשֶׁת וְהוֹלֶכֶת.