השיממון/ חגי הופר
יוֹם רוֹדֵף יוֹם וְשָׁבוּעַ שָׁבוּעַ
הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁמֵּעִיר אֲנָשִׁים הוּא פִּגּוּעַ
כָּךְ הַכֹּל מִתְנַהֵל בַּעֲצַלְתַּיִם
עַד שֶׁמִּישֶׁהוּ מְצַלְצֵל בִּמְצִלְתַּיִם
תִּכְבַּד הָעֲבֹדָה עַל הָאֲנָשִׁים, אָמַר פַּרְעֹה
וּמֹשֶׁה כְּשֶׁיָּרַד מֵהָהָר רָאָה אֶת הָעָם בְּרֵעוֹ
כֻּלָּם רוֹקְדִים סְבִיב עֵגֶל הַזָּהָב שֶׁל אַהֲרֹן
זָרַק אֶת לוּחוֹת הַבְּרִית וְהִכְנִיס אוֹתָם לָאָרוֹן.
כָּל הַדָּגִים שׂוֹחִים בַּזֶּרֶם עַד שֶׁבָּא בַּרְבּוּר שָׁחֹר
וְהַבַּרְוָזוֹן הַמְּכֹעָר לֹא יָדַע בְּמָה לִבְחֹר
שִׁית לִבְּךָ לָעֲדָרִים, יִעֵץ הָרוֹעֶה הֶחָכָם
וְכֶלֶב הַשְּׁמִירָה הַתִּקְשָׁרְתִּי שָׁמַר עַל הַמִּתְחָם.
וְכָךְ יוֹם רוֹדֵף יוֹם וְשָׁבוּעַ וְשָׁבוּעַ
וַאֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי מוּל הַטֵּלֵוִיזְיָה רָגוּעַ
צוֹפֶה בְּסִרְטוֹנִים מִתְחַלְּפִים לְפִי מִנְיָן
וּבְמָה שֶׁקּוֹרֶה סָבִיב כְּבָר מִזְּמַן אִבַּדְתִּי עִנְיָן.