הוֹ אַתֶּם כִּבְדֵי הָרֹאשׁ, חֲמוּרֵי הַסֵּבֶר
שֶׁשְּׁכַחְתֶּם אֶת טַעְמָהּ שֶׁל הַקְּלִילוֹת
הוֹ אַתֶּם, אַנְשֵׁי הָרוּחַ וְהַסֵּפֶר
הָעוֹבְדִים בַּחֲרִיצוּת וּבִיעִילוּת.
גַּעֲגוּעַי לִמְשׁוֹרֵר רוֹמַנְטִי
שֶׁמִּתְפַּעֵל מִפֶּרַח מְלַבְלֵב
גַּעֲגוּעַי לִמְחַזֵּר שַׁרְמַנְטִי
שֶׁבְּחָזֵהוּ לֵב אוֹהֵב.
אַךְ אַתֶּם מַכְבִּירִים מִלִּים לְטֹרַח
וּמַרְבִּים סְפָרִים – יְגִיעַת בָּשָׂר
לֹא דַּרְכְּכֶם תִּהְיֶה לִי לְאֹרַח
כִּי לֹא תּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת אָדָם מְאֻשָּׁר.
וְאַתְּ, מוּזַת הַפְּלָאִים, אַיֵּה אַתְּ?
הֵיכָן אַתְּ הַשְּׁכִינָה הַמִּסְתַּתֶּרֶת בַּמִּגְדָּל?
לוּ אֶרְאֵךְ וְשַׂמְתִּי עַל יָדֵךְ טַבַּעַת
וַאֲשׁוֹרֵר לָךְ עַד אֲשֶׁר אֶחְדַּל.