עֵת יִשְׂרָאֵל וִתְּרָה עַל עֲרָכֶיהָ
וְעָבְרָה לְכֶסֶף, כּוֹחַ וְכָבוֹד
בִּקְּשׁוּ הָאֲנָשִׁים לָהֶם עוֹד וָעוֹד
אַךְ הַמְּדִינָה הִפְקִירָה אֶת אַחֶיהָ.

עֵת יִשְׂרָאֵל הֶעֱדִיפָה לָמוּת
וְעָבְרָה לְכֶסֶף, כָּבוֹד וְכוֹחַ
אֲנָשִׁים בָּחֲרוּ לִשְׁכֹּחַ
מָה שֶׁלִּמְּדָה אוֹתָם הַגַּנֶּנֶת עַל אַלִּימוּת.

וְאָמְרוּ עַל הַכָּבוֹד
שֶׁבִּשְׁבִילוֹ צָרִיךְ לַעֲבֹד
כֹּה רַב הָיָה הַכֶּשֶׁף

וְשָׁכְחוּ אֶת אִמְרוֹת חֲכָמִים
עַל כְּבוֹד הַבְּרִיּוֹת, הַצְּלָמִים
וְזָכְרוּ רַק – כּוֹחַ, כָּבוֹד וְכֶסֶף.

הוֹ אַתֶּם כִּבְדֵי הָרֹאשׁ, חֲמוּרֵי הַסֵּבֶר
שֶׁשְּׁכַחְתֶּם אֶת טַעְמָהּ שֶׁל הַקְּלִילוֹת
הוֹ אַתֶּם, אַנְשֵׁי הָרוּחַ וְהַסֵּפֶר
הָעוֹבְדִים בַּחֲרִיצוּת וּבִיעִילוּת.

גַּעֲגוּעַי לִמְשׁוֹרֵר רוֹמַנְטִי
שֶׁמִּתְפַּעֵל מִפֶּרַח מְלַבְלֵב
גַּעֲגוּעַי לִמְחַזֵּר שַׁרְמַנְטִי
שֶׁבְּחָזֵהוּ לֵב אוֹהֵב.

אַךְ אַתֶּם מַכְבִּירִים מִלִּים לְטֹרַח
וּמַרְבִּים סְפָרִים – יְגִיעַת בָּשָׂר
לֹא דַּרְכְּכֶם תִּהְיֶה לִי לְאֹרַח
כִּי לֹא תּוּכְלוּ לַעֲשׂוֹת אָדָם מְאֻשָּׁר.

וְאַתְּ, מוּזַת הַפְּלָאִים, אַיֵּה אַתְּ?
הֵיכָן אַתְּ הַשְּׁכִינָה הַמִּסְתַּתֶּרֶת בַּמִּגְדָּל?
לוּ אֶרְאֵךְ וְשַׂמְתִּי עַל יָדֵךְ טַבַּעַת
וַאֲשׁוֹרֵר לָךְ עַד אֲשֶׁר אֶחְדַּל.

וַתְּהִי הָאָרֶץ מִדְבַּר שְׁמָמָה
שִׁמָּמוֹן
עִם קִנָּמוֹן
וְלִימוֹן.
רַק פּוֹלִיטִיקָה וּמִלְחָמָה
שִׁמָּמוֹן
עִם קִנָּמוֹן
וְלִימוֹן.
אֵין כָּאן שׁוּם דָּבָר תַּרְבּוּתִי
שִׁמָּמוֹן
עִם קִנָּמוֹן
וְלִימוֹן.
וְאַף אֶחָד לֹא קוֹרֵא אוֹתִי
שִׁמָּמוֹן
עִם קִנָּמוֹן
וְלִימוֹן.
רַק רָצִים אַחַר הַכֶּסֶף וְהַמָּמוֹן
שִׁמָּמוֹן
עִם קִנָּמוֹן
וְלִימוֹן.
הֵן כָּזוֹ הָיְתָה תָּמִיד דֶּרֶךְ הֶהָמוֹן –
שִׁמָּמוֹן
עִם קִנָּמוֹן
וְלִימוֹן.

מה ימלא את הנפש הדוויה?/ חגי הופר
וְגַם הַנֶּפֶשׁ לֹא תִמָּלֵא – קהלת ו, ז.

מָה יְמַלֵּא אֶת הַנֶּפֶשׁ הַדְּווּיָה?
מָה יְמַלֵּא אֶת הַנֶּפֶשׁ הַכְּבוּיָה וְהַדְּווּיָה?
אָה מֵאִיר, מָה?
מָה יְמַלֵּא אוֹתָהּ חֶדְוָה וְדִיצָה?
מָה יְמַלֵּא אוֹתָהּ שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה?
אָה מֵאִיר, מָה?
מָה יְמַלֵּא אֶת הַנֶּפֶשׁ הַדְּווּיָה
שֶׁכְּבָר טָבְעָה בְּתוֹךְ צַעֲרָהּ
שֶׁכְּבָר הָלְכָה לְאֶרֶץ גְּזֵרָה
וּמְשׁוֹטֶטֶת בָּעוֹלָם לְלֹא מַטָּרָה?
אָה מֵאִיר, מָה?
כְּלוּם לֹא יְמַלֵּא אֶת הַנֶּפֶשׁ הַדְּווּיָה
הַשְּׁרוּיָה בְּתוֹךְ צַעֲרָהּ
לְלֹא שְׁבִיב תִּקְוָה אוֹ אוֹרָה
וְהִיא מִסְתַּתֶּרֶת בְּחֹשֶׁךְ הַמְּאוּרָה,
כְּלוּם כְּבָר לֹא יָאִיר לָהּ, מֵאִיר,
לַנֶּפֶשׁ הַדְּווּיָה.