מיכל, מיכל,
מיכל הנאווה שאהבתי פעם
ועת פגשתיה ברחוב ירושלמי אחד
בעטתי באבן מרוב התרגשות
והיא כנראה נרתעה.
מה שהיא לא הבינה הוא
שכל חתן חייב לבעוט באיזו אבן
או כוס
כאות לצער על חורבן ירושלים.
ולמיכל בת שאול לא היה ילד.
מיכל
פורסם
שירים שלי
שירים - חגי הופר 