אור הצדק, טייק 2#
מֵהַמְּנוֹרָה, מִסְתַּבֵּר, לֹא זָרַח אוֹר הַצֶּדֶק,
אֶלָּא הַקְרָנָה מְמִיתָה
גַּם לֹא חֶסֶד הָיָה בּוֹ, אֶלָּא רֹעַ
הֵם עָבְדוּ לְפִי סֵפֶר וּלְפִי הַשִּׁיטָה.
אֶת הָאֱמֶת הַצְּנוּעָה הֵם חִסְּלוּ
הַשָּׁלוֹם – רַק בֵּינָם וּבֵין עַצְמָם
מַעֲשִׂים אֲשֶׁר לֹא יֵעָשׂוּ פָּעֲלוּ
וּמָצְאוּ הֲנָאָה בְּתַרְמִיתָם.
אֶת הֶעָנִי הִשְׁאִירוּ לִגְוֹעַ
לְלֹא יִסּוּרֵי מַצְפּוּן כְּלָל
וְהָלְכוּ לְהִשְׁתַּכֵּר וְלֶחֶם לִבְלֹעַ
גַּם עָטוּ עַל הַשָּׁלָל.
אַךְ שָׁכְחוּ פְּרָט אֶחָד – יֵשׁ אֵל בַּשָּׁמַיִם
הַמְּשַׁלֵּם גְּמוּל לָרִשְׁעָה
שֶׁבּוֹעֶרֶת כְּמוֹ אֵשׁ בֵּינְתַיִם
אַךְ לְכָל רֶשַׁע מַגִּיעָה הַשָּׁעָה.
שירים - חגי הופר 