יוסף היה המשביר לכל ארץ מצרים
כמו רבי חנינה בן דוסא
היה אוכל כמה חרובים
וכל העולם ניזון מפיו.
לכן גם לא שנא ולא קנא
כי מה הטעם להתחרות זה בזה
ולחרות זה בזה
כאשר העולם מלא בכל-כל הרבה תעלומות.
את התעלומות האלה הוא אהב לחקור
ולכן נקרא צפנת פענח.
ויוסף היה גם המסביר לכל ארץ מצרים
כמו דוד אמסלם בארץ נהדרת
הוא כל הזמן ניסה להסביר
כי אין טעם לפעול אם לא פועלים בחוכמה
ואין טעם לדבר אם לא מדברים בסדר ובקשב
אלא שלא ממש רצו לשמוע אותו
אלא רצו הם כל אחד לעסקיו
לעשות לביתו ולפרנס את משפחתו
דברי חוכמה היו רחוקים מהם
ואורך הקשב שלהם קצר מאוד.
שירים - חגי הופר 