כשתבינו, אם תבינו, את מעשה הנבלות שנעשה כאן
תצילנה לכם האוזניים
יסתמרו לכם השערות
ואתם תתמלאו בזעם גדול,
אם לב לכם.
לכן הם מנסים כה חזק לשמור על כך בסוד
שלא תגלו.

נִקְיוֹנוֹת שַׁבָּת
הַ'נִקָּיוֹן' הַזֶּה לִפְנֵי כָּל שַׁבָּת וְחַג – הוֹרֵג אוֹתִי.
אִמָּא מְנַקָּה אֶת הָרִצְפָּה,
תָּמִיד דּוֹרְכִים לָהּ עַל הָרָטֹב.
אַבָּא מְדַבֵּר בְּטֵלֵפוֹן עִם כֻּלָּם וּמְסַכֵּם.
וַאֲנִי – אֲנִי כְּאוֹבְּיֵקְט, לֹא סוּבְּיֵקְט,
אֲנִי זֶה שֶׁמְּדַבְּרִים עָלָיו, לֹא אִתּוֹ,
כָּךְ הָיָה כָּאן תָּמִיד
וְכָךְ חָזַר לִהְיוֹת פֹּה.
כָּךְ אִי אֶפְשָׁר.

לָמָּה?
כִּי אֶפְשָׁר.
לָמָּה?
כִּי שְׂנֵאנוּךָ.
לָמָּה?
כִּי פָּחַדְנוּ מִמְּךָ.
לָמָּה?
כִּי אַתָּה שׁוֹנֶה.
לָמָּה?
כִּי הִתְרַגַּלְנוּ.
לָמָּה?
כִּי זַדְנוּ וְלַצְנוּ.
לָמָּה?
בִּגְלַל הַדָּת.
לָמָּה?
בִּגְלַל הַפּוֹלִיטִיקָה.
לָמָּה?
כִּי הוֹצֵאתָ דִּבָּתֵנוּ.
לָמָּה?
כִּי הָיִיתָ מְפֻנָּק.
לָמָּה?
כִּי קִנֵּאנוּ.
לָמָּה?
כִּי זֶה הֵבִיא רְוָחִים.
לָמָּה?
כּוֹבַע.
תָּמִיד אֵלּוּ אוֹתָן סִבּוֹת לְאוֹתָהּ הַשְּׁאֵלָה.

מה הגמדים כבר יכולים לומר לגוליבר?
רוצה מיץ גזר?

הֵלְאֶתַנוּ
הִמְשַׁכְנוּ הָלְאָה.
אֶת זְמָמֵנוּ הֵפַקְנוּ
אֶת שְׂכָרֵנוּ קִבַּלְנוּ
עַכְשָׁו שֵׁב לְךָ בַּבּוֹר בְּשֶׁקֶט
מִתְבּוֹסֵס בְּדָמְךָ
וְאַל תִּתְלוֹנֵן.

מה שקרה לי

שהיא שקרה לי.

כָּל מָה שֶׁקָּרָה לִי –
בִּגְלַל שֶׁשִּׁקְּרָה לִי.

ישבו ונועצו

וחרב נעצו

את דבר האל נאצו.

עָיַפְתִּי
כַּמָּה נוֹרָא הוּא
טֵרוּפָם.

קְחוּ אֶת שִׁקְרֵיכֶם,
אֶת כַּסְפְּכֶם,
אֶת תּוֹעֲבוֹתֵיכֶם
וְהִנִּיחוּ לִי לִגְוֹעַ
עִם אֱלֹהַי.

יוֹשְׁבִים לָהֶם עַל הַטִּיטָנִיק
מוֹזְגִים כּוֹסוֹת
וְצוֹחֲקִים,
וּמְטִילִים אֶת יוֹנָה הַמַּיְמָה.

הַכֶּסֶף

יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיַּעֲשׂוּ כָּל דָּבָר בִּשְׁבִיל כֶּסֶף
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיַּעֲשׂוּ עֲוָלוֹת נוֹרָאִיּוֹת בִּשְׁבִיל כֶּסֶף
וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיַעֲשׂוּ עֲוָלוֹת נוֹרָאִיּוֹת בְּאֶמְצָעוּת כֶּסֶף
יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיַּשְׁקִיעוּ הַרְבֵּה כֶּסֶף כְּדֵי לַהֲרֹס לַאֲחֵרִים אֶת הַחַיִּים
וְיֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁיְּקַבְּלוּ הַרְבֵּה כֶּסֶף כְּדֵי לַהֲרֹס לַאֲחֵרִים אֶת הַחַיִּים
וְעַל הַדֶּרֶךְ יַהַרְסוּ גַּם לְעַצְמָם
אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַנֶּפֶשׁ
כִּי הַבֶּצַע אֶת נֶפֶשׁ בְּעָלָיו יִקָּח
וְהַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינַי חֲכָמִים.

וְהַכֶּסֶף הוּא גַּם זֶה שֶׁאוּלַי יַעֲנֶה עַל הַכֹּל
אַךְ לֹא יוּכַל לִתְקֹן אֶת הַמְּעֻוָּת
וְלֹא יוּכַל לְהַחֲזִיר אֶת הַחִסָּרוֹן.

הכול שב כשהיה
אותו דיכוי, אותה חרפה
וכך נראה להם שנוכל להמשיך.

עשו עליך סיבוב, הרוויחו הון
ובינתיים התקדמו מחוגי השעון
והפער כה גדול שזה מביך.

אך הם אינם מביטים לאחור
מה שלא מסתדר מוחבא בחור
ומה שלא בא טוב בעין – נשליך.

יקח אותם האופל, בני עוולה
אנשי מצרים וסדום ועמורה
אבל הרי יקרה מה שצריך.