וּבְכֵן, לִבִּי נִשְׁבַּר לִרְסִיסִים
אוּלַי בְּכַוָּנַת מְכַוֵּן
הָיוּ לָהֶם כַּמָּה תַּכְסִיסִים
וַאֲנִי לֹא הִשְׂכַּלְתִּי הֲבֵן.
אַחַר כָּךְ בִּקַּשְׁתִּי מָזוֹר
וּבְשׁוּם מָקוֹם לֹא קִבַּלְתִּיו
אִישׁ לֹא פָּנָה לַעֲזֹר
אִישׁ לֹא יָדַע לְהֵיטִיב.
וְכָךְ נוֹתַרְתִּי שְׁבוּר לֵב וְרָצוּץ
בּוֹדֵד וְעָצוּב בְּחַדְרִי
עִם סִפּוּר עֲלִילָה מָצוּץ
וּבְאֵין מַחְבּוֹשׁ לְשִׁבְרִי.
וּמָה אֶעֱשֶׂה עַכְשָׁו?
אִמְרוּ לִי, אָנָה אֶפְנֶה?
וּמַדּוּעַ אַנְשֵׁי הַכָּזָב
תַּקְּפוּנִי עִם לִבָּם הַשּׂוֹנֵא?