אֲנִי יוֹדֵעַ
שֶׁהַהֵפֶךְ הוּא הַנָּכוֹן
הֶפֶךְ מָה שֶׁהֵם אוֹמְרִים
הָפַךְ מָה שֶׁהֵם מַאֲשִׁימִים
אֲבָל הֵם, הֵם לֹא יוֹדוּ בָּאֱמֶת
הֵם שׂוֹנְאִים אֶת הָאֱמֶת וְלָכֵן שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ
בְּשִׂנְאַת יוֹקֶדֶת הֵם שׂוֹנְאִים
אֶת הָאֱמֶת וְאוֹתְךָ
אַךְ מָה יַעֲשׂוּ וְסוֹף הָאֱמֶת לְהִתְגַּלּוֹת?
מָה יַעֲשׂוּ? יַגְבִּירוּ אֶת הַכּוֹחַ!
יַגְבִּירוּ אֶת הַשֶּׁקֶר וְאֶת הַבִּלְבּוּל.
יְלַבּוּ שִׂנְאָה, יַצִּיתוּ אֵשׁ.
רַק לֹא, רַק לֹא לְהוֹדוֹת בָּאֱמֶת
רַק לֹא לְהַגִּיד טָעִינוּ
רַק לֹא לְהַגִּיד פָּשַׁעְנוּ
וּלְתַקֵּן אֶת הַמְּעֻוָּת.
הוֹ לֹא, אַתְּ זֹאת לֹא יַעֲשׂוּ
וְלָכֵן רַק יַגְבִּירוּ רָעָתָם.
וּמָה עִם הַשָּׁלוֹם?
דּוֹבֵר הָאֱמֶת הוּא גַּם אִישׁ שָׁלוֹם
הוּא אוֹמֵר לָכֶם בּוֹאוּ נֵשֵׁב
בּוֹאוּ נֵשֵׁב וּנְלַבֵּן אֶת הַדְּבָרִים
אֲבָל הֵם לֹא רוֹצִים, הֵם מְמָאֲנִים
כִּי כֹּה שׂוֹנְאִים הֵם אֶת הָאֱמֶת
עַד שֶׁאֵין הֵם רוֹצִים לִרְאוֹת וְלוּ שֶׁמֶץ מִמֶּנָּה
כָּל כָּךְ טְבוּעִים הֵם בַּשֶּׁקֶר
עַד שֶׁרְבָב אֱמֶת לֹא יִמָּצֵא בָּהֶם כְּלָל.
יְסָרְבוּ הֵם אִם כָּךְ לְדוֹרֵשׁ הַשָּׁלוֹם,
דּוֹבֵר הָאֱמֶת,
שֶׁמּוּכָן לְהַגִּיעַ אִתָּם לִפְשָׁרָה
וְיַגְבִּירוּ רָעָתָם
עַד חֻרְבָּנָם.