אנשי הדממה

שֶׁקֶט עַכְשָׁו
כִּי אַנְשֵׁי הַדְּמָמָה
אַנְשֵׁי הַכָּזָב
רוֹקְמִים מְזִמָּה.

הָס פֶּן תָּעִיר
אוֹ תִּשָּׂא קוֹלְךָ בָּעִיר
זוֹ עַתָּה שְׁעַת הַסּוֹד
וַחֲלֻקַּת הָעוּגוֹת.

וְאוֹתָךְ אֵין מַכְנִיס
לְרֶקַח הַמְּזִמָּה
רַק מַדִּיר וּמֵנִיס
וְכָל זֶה עַל מָה?

עַל שֶׁאֵינְךָ כְּמוֹתָם –
אַנְשֵׁי הַכָּזָב
וְלֹא שֻׁתַּף לְתַרְמִיתָם
וּלְדִבּוּרֵי הַשָּׁוְא.