מכתם על יוסף, לפרשת ויגש

הנה על יוסף אשורר ואשיר
על יוסף, שבכלא היה אסיר
ובא אליו שר האופים, העומד על הסיר
ויאמר לו יוסף – פרעה אמר: את ראשך אסיר
ולשר המשקים אמר – אתה תהיה עשיר.

ולבסוף יוסף מהכלא הוצא
ופתר החלום וגם מתווה פעולה הוצע
הוא אמר – תחילה היאור הוצף
אך הנה לבסוף נשדף והוצר
וכך תהיה ארץ מצרים, אם הגיוני נמצא.

וכך אכן היה ויוסף היה לשר
וכל בית יעקב אל ארץ מצרים סר
ויראם יוסף ויהיה זעף וסר
אך נתן להם מארץ מצרים בר
רק שמעון בבית הכלא נאסר
וכל הסיפור הרי ידוע ומוכר.

עד שלבסוף אליו יהודה באומץ ניגש
ואחר-כך יוסף נשכח ועם ישראל דוכא וניגש
טוב, החירות, אתם יודעים, לא ניתנת על מגש
צריך עוד להגיע משה עם מטה שהופך לנחש
טוב, נמתין בסבלנות, אם כי גם באופן מרוגש.

אֲהוּבָתִי, סִלְחִי לִי
חֵץ נִנְעָץ בְּלִבִּי
אִם אֲנַסֶּה לְהוֹצִיא אוֹתוֹ
יֵשׁ סַכָּנָה שֶׁאֲדַמֵּם לַמָּוֶת
אָז הוּא נִשְׁאַר תָּקוּעַ שָׁם
כָּמוֹנִי.

אַל תַּקְשִׁיבוּ לַשַּׁקְרָנִים
אַל תַּקְשִׁיבוּ לִמְכַבֵּי הָרוּחַ
לַנַּבְרָנִים וְלַקַּבְרָנִים
הַמְּפַצִּים עַל כִּשְׁלוֹנָם הַסָּרוּחַ

הַטּוּ אֹזֶן לַמְּעוֹדְדִים
לְאֵלּוּ הָאוֹמְרִים – זֶה בְּיֶדְכֶם!
הַנְּעִימִים וְהַנֶּחְמָדִים
שֶׁחוֹשְׁבִים בֶּאֱמֶת לְטוֹבַתְכֶם.

לָמָּה תַּעֲנִישִׁינִי עַל אָהַבְתִּי?
לָמָּה תַּעֲשִׂינִי גּוֹלֶה בְּבֵיתִי?
הֵיכָן הִיא כָּל חֲבִיבוּתֵךְ, חֲבִיבָתִי?
מַדּוּעַ תִּפְגְּעִי בִּי כָּךְ, בִּתִּי?

לָמָּה תִּנְקְמִי בִּי עַל חִבָּתִי?
מַדּוּעַ תִּתְרַחֲקִי מִקִּרְבָתִי?
מַרְחִיבָתִי, מַדּוּעַ תְּהִי מַחְרִיבָתִי?
בּוֹאִי, בּוֹאִי אֶל בֵּיתִי.

שֶׁקֶט עַכְשָׁו
כִּי אַנְשֵׁי הַדְּמָמָה
אַנְשֵׁי הַכָּזָב
רוֹקְמִים מְזִמָּה.

הָס פֶּן תָּעִיר
אוֹ תִּשָּׂא קוֹלְךָ בָּעִיר
זוֹ עַתָּה שְׁעַת הַסּוֹד
וַחֲלֻקַּת הָעוּגוֹת.

וְאוֹתָךְ אֵין מַכְנִיס
לְרֶקַח הַמְּזִמָּה
רַק מַדִּיר וּמֵנִיס
וְכָל זֶה עַל מָה?

עַל שֶׁאֵינְךָ כְּמוֹתָם –
אַנְשֵׁי הַכָּזָב
וְלֹא שֻׁתַּף לְתַרְמִיתָם
וּלְדִבּוּרֵי הַשָּׁוְא.