אַהֲבָה בִּימֵי כּוֹלֵרָה
לִפְעָמִים הָאַהֲבָה גּוֹבֶרֶת
לִפְעָמִים הַכּוֹלֵרָה.

שיר מזיכרון פייסבוק של היום + תמונת אילוסטרציה – ספר שיריי ליד מכונת הקצפת סוכר.

במה להמתיק ימים/ חגי הופר
במה להמתיק ימים אם לא בשירים?
הייתי אומר בסוכר,
אבל הסוכר מעלה את רמת הגלוקוז בדם
וזה לא בריא,
וגם התחליפים למיניהם לא הרבה יותר טובים.
אז כן, בכל זאת, המתיקו ימיכם בשירים,
זה בסדר.

בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי הַכָּלִים
וּבְקָהָל שֶׁלֹּא מַפְסִיק לְהַכְלִים
וּלְאַחַר שֶׁיָּצָאתִי מֵהַכֵּלִים
מִנִּבְזוּת הַשַּׁקְרָנִים וְהַנּוֹכְלִים

בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי הַכָּלִים
כְּשֶׁכְּבָר עָבַרְתִּי אֶת כָּל הָרוֹכְלִים
וְעַל רֹאשִׁי חָתוּ גֶּחָלִים
וְיָשְׁבוּ צוֹפִים וּמְיַחֲלִים

בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי הַכָּלִים
כְּשֶׁעִם כָּל הָרְפוּאוֹת אֵינִי מַחֲלִים
וְאֶדְמֶה לִרְמָשִׂים וְזוֹחֲלִים
וְהֵם מִתְרַחֲקִים וּבוֹחֲלִים

בִּשְׁאֵרִית כּוֹחוֹתַי הַכָּלִים
וְהֵמָּה לְמוֹט רַגְלַי מְאַחֲלִים
כְּמוֹ שֶׁאָמַר גַּם מְשׁוֹרֵר תְּהִלִּים
– עֲדַיִן אֲצַפֶּה לֶאֱלֹהִים.

אוֹמְרִים לִי – בְּחַר, עָלֶיךָ לִבְחֹר
הַרְבֵּה דְּרָכִים יֵשׁ בָּעוֹלָם וְעָלֶיךָ לִבְחֹר אַחַת, אֶת דַּרְכְּךָ
יֶשְׁנָהּ הַיַּהֲדוּת, עַל מָסְרוֹתֶיהָ הַשּׁוֹנוֹת
יֶשְׁנָהּ הַנַּצְרוּת, עַל מָסוֹרוֹתֶיהָ הַשּׁוֹנוֹת
וְיֶשְׁנָהּ הַחִלּוֹנִיּוּת, עַל מָסוֹרוֹתֶיהָ הַשּׁוֹנוֹת
וַאֲנִי, דֶּרֶךְ אֱמוּנָה בָּחַרְתִּי
אֵינֶנִּי יָכוֹל לְשַׁעְבֵּד אֶת עַצְמִי לְמָסוֹרוֹת בְּנֵי אָדָם
שֶׁאֵינָן אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה בְּמַסְוֶה.
אִישׁ הַתָּנָ"ךְ אֲנִי
סֵפֶר אֱמוּנַת הַיִּחוּד הַצְּרוּפָה
לֹא אִישׁ הַתַּלְמוּד הַמֻּמְצָא
לֹא אִישׁ הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה הַמְּעַנְיֶנֶת, אַךְ הַמְּפֻבְּרֶקֶת
וְלֹא אִישׁ הַתּוֹרוֹת הַמּוֹדֶרְנִיּוּת הַחוֹלְפוֹת.
וְכָךְ, אֲנִי מוֹצֵא אֶת עַצְמִי יוֹשֵׁב עַל סַפְסָל בַּגִּנָּה הַצִּבּוּרִית
לְלֹא נֶפֶשׁ חַיָּה שֶׁאֶפְשָׁר לְדַבֵּר עִמָּהּ
רָדוּף וּמְבֻזֶּה
בְּעוֹלָם אֱלִילִי זֶה
הַנִּדּוֹן לַאֲבַדּוֹן.
אֲבָל כָּךְ מוֹצֵא אֲנִי אֶת עַצְמִי
נִדּוֹן לַאֲבַדּוֹן בְּעַצְמִי
כִּי אֱלֹהִים, מִשּׁוּם מָה, אָהַב אֶת הָעוֹלָם.

לאחרונה,
כל בוקר אני מתחיל בבכיה
אינני יודע למה.
מביט במראה, מביט בטלוויזיה,
ומזיל דמעה.

שׁוּב חוֹזֵר הַיָּגוֹן
וְשׁוּב חוֹזֵר הַנִּגּוּן
יָגוֹן וְנִגּוּן, יָגוֹן וְנִגּוּן
שׁוּב חוֹזֵר
עַד הַשְּׁאוֹל.

יֵשׁ בִּי שִׂנְאַת הַמַּפְסִידִים שֶׁלֹּא הִשְׂכִּילוּ
יֵשׁ בִּי שִׂנְאַת הַמְּנַסִּים שֶׁנִּכְשְׁלוּ
יֵשׁ בִּי שִׂנְאַת הַמְּעֻנִּים שֶׁאוֹתָם הִשְׁפִּילוּ
יֵשׁ בִּי שִׂנְאַת אֵלֶּה שֶׁלַּשָּׁוְא הִתְפַּלְּלוּ

יֵשׁ בִּי שִׂנְאַת מוּלָכֵי הַשּׁוֹלָל
יֵשׁ בִּי שִׂנְאַת הָעֶבֶד וְהַשִּׁפְחָה
יֵשׁ בִּי שִׂנְאַת סְתוּמֵי הֲגוֹלַל
יֵשׁ בִּי שִׂנְאַת מֻדְּרֵי הַמִּשְׁפָּחָה

עֵת אֲנִי רוֹאֶה רְשָׁעִים הוֹלְלִים
מַמָּשׁ כְּפִי שֶׁרָאָה מְשׁוֹרֵר תְּהִלִּים
וְאַנְשֵׁי הַשִּׁלְטוֹן מַכְבִּידִים אֶת יָדָם
וְהוֹרְגִים אֶת הַדַּל, הָאֶבְיוֹן וְהַתָּם

יֵשׁ בִּי שִׂנְאָה וְהִיא אֵינָהּ מְנַצַּחַת
יֵשׁ בִּי שִׂנְאָה וְהִיא מַפְסִידָה
נִצְּחוּ הָעֲשִׁירִים הַקְּרוֹבִים לַצַּלַּחַת
וְאִלּוּ אֲנִי נוֹתַרְתִּי נְשָׁמָה אֲבוּדָה.