איש באמונתו יחיה – רוויזיה

מַהוּ בֶּאֱמֶת 'אִישׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה'?
וִכּוּחֵי דָּת רַבִּים יֵשׁ לִי
אַתֶּם יוֹדְעִים, חוֹקְרִים, מִשְׁתַּדְּלִים.
וַאֲנִי מְנַסֶּה לִלְמֹד,
וְלִפְעָמִים לְלַמֵּד,
וְלִפְעָמִים זֶה מַצְלִיחַ,
אֲבָל לִפְעָמִים לֹא –
אִי הַסְכָּמָה מִתְגַּלַּעַת
וְהִיא יְכוֹלָה לְהוֹבִיל לְרִיב.
אוֹ אָז אֲנִי שׁוֹלֵף אֶת הַקְּלָף שֶׁלִּי –
'אִישׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה',
כְּלוֹמַר – עַד הַפַּעַם הַבָּאָה.

מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה?
לְאָדָם הַמִּתְכַּתֵּב בַּוֹּוטְסְאַפּ
וְלִפְעָמִים הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּאִמּוּגִ'י צוֹחֵק
וְלִפְעָמִים כּוֹעֵס
וְלִפְעָמִים הוּא מִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם בַּלֵּב,
אֲבָל כְּשֶׁהוּא לֹא יוֹדֵעַ מָה לְהַגִּיד
אוֹ שֶׁהוּא רוֹצֶה לְסַיֵּם אֶת הַשִּׂיחָה,
הוּא שׁוֹלֵחַ אֶת אִמּוּגִ'י אֶצְבַּע הַלַּיִיק הָאָנֵמִית הַזֹּאת
וְדַי.