אַל תֹּאמַר מִלָּה
תֶּכֶף תָּחֵל הַהֲמֻלָּה
לֹא תִּהְיֶה חֶמְלָה
כָּל חֲמוּלָה בְּשֶׁלָּהּ
אַל תֹּאמַר מִלָּה
אַל תְּגַלֶּה אֶת הַסּוֹד
אִם תְּגַלֶּה תִּגָּלֶה
וּתְקוּמָה לֹא תִּהְיֶה לְךָ עוֹד.
אַל תֹּאמַר מִלָּה
שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ אַחַר-כָּךְ נֶגְדְּךָ
הַנַּח לַיְּהוּדִים וְשִׁקְרֵיהֶם
תֵּן לָאַחֵר לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתְךָ.
אַל תֹּאמַר מִלָּה
שֶׁאֵינָהּ מִלָּה טוֹבָה
אַל תְּזַהֵם וְתִזְדַּהֵם
גַּם לֹא בַּעֲבוּר אַהֲבָה.