(תשובה לחבקוק)

אִישׁ בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה
אִישׁ בְּדַעְתּוֹ יִחְיֶה
אִישׁ בְּדָתוֹ יִחְיֶה
אִישׁ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִחְיֶה.

אִישׁ בִּתְשׁוּקָתוֹ יִחְיֶה
אִישׁ בִּנְטִיָּתוֹ יִחְיֶה
אִישׁ בְּאַהֲבָתוֹ יִחְיֶה
אִישׁ בְּדַרְכּוֹ יִחְיֶה.

אִישׁ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו יִחְיֶה
גַּם אִם יִשְׁגֶּה
אִישׁ בְּטָעוּיוֹתָיו יִחְיֶה
וְלִפְעָמִים יָמוּת.

אִישׁ אִישׁ יִחְיֶה כֶּאֱמוּנָתוֹ וּכְדַרְכּוֹ
וְלֹא רַק הַצַּדִּיק
אִישׁ-אִישׁ וְאִשָּׁה-אִשָּׁה
יִחְיוּ.

אַתָּה נָח? הוּא שָׁאַל
כֵּן, אֲנִי הַתָּנָ"ךְ, עָנִיתִי.

מַר הוֹפֶר הֵם קוֹרְאִים לִי
וַאֲנִי בֶּאֱמֶת מַר
אֶת הַקָּפֶה אֲנִי שׁוֹתֶה בְּלִי סֻכָּר
עַל הַשְּׂמָחוֹת מַבִּיט כְּזָר
וְשׂוֹנֵא אֶת הַגּוֹרָל הָאַכְזָר.
שׁוֹתֶה בִּירָה מָרָה
וְאֶת הַתְּרוּפָה הַמָּרָה
וּמַבִּיט בַּמַּרְאָה –
אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה
הַזְּמַן עָבַר
וּכְלוּם לֹא יֻחְזַר.
אָז נָכוֹן, אֲנִי מַר הוֹפֶר הַמַּר.

אָבִי הָיָה אַבְרָהָם וְלֹא יָדַעְתִּי
וַאֲנִי הָיִיתִי יִצְחָק.
בִּתְמִימוּת עָלִיתִי אִתּוֹ בְּמַעֲלֵה הַר הַמּוֹרִיָּה וְשָׁאַלְתִּי –
אָבִי, אַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה?
אֱלֹהִים יִרְאֶה לּוֹ הַשֶּׂה לְעֹלָה, בְּנִי
אָמַר אָבִי.
וּכְשֶׁהִגַּעְנוּ לְפִסְגַּת הָהָר
עָקַד אוֹתִי אָבִי עַל הַמִּזְבֵּחַ
וְהֵנִיף אֶת הַמַּאֲכֶלֶת.
וַאֲנִי חִכִּיתִי לְמַלְאַךְ שֶׁיִּתְגַּלֶּה
כְּמוֹ בְּסִפּוּרִים
אֲבָל שׁוּם מַלְאָךְ לֹא הוֹפִיעַ
וְאָבִי שָׁחַט.

הָאִשָּׁה כֶּאֱלֹהִים –
גַּם כְּשֶׁאַתָּה כּוֹעֵס עָלֶיהָ הִיא בְּמַחְשְׁבוֹתֶיךָ.
אֱלֹהִים, לִקְרַאת רֹאשׁ הַשָּׁנָה זֶה,
נְסָה עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ,
אַל תְּנַסֶּנּוּ
וְאֶל תְּנִיסֶנּוּ.

הַיּוֹם,
כְּשֶׁעָמַדְנוּ בְּפֶתַח חֲנוּת הַסְּפָרִים יָד-שְׁנִיָּה,
הוּא נָתַן לִי פֶּתֶק –

זֶה חָזָק מִמֶּנִּי
הָאַהֲבָה הַזּוֹ
וְכוּ'

אָמַרְתִּי לוֹ – יָפֶה
אֲבָל אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל עַל זֶה שְׁאֵלוֹת
כְּמוֹ מָה? שָׁאַל
כְּמוֹ – הַאָמְנָם?
אָז תּוֹסִיף בִּכְתָב, הוּא אָמַר
וְהוֹסַפְתִּי.

הָאָמְנָם – אָמַרְתִּי –
הוּא גַּם שִׁיר יָפֶה שֶׁל לֵאָה גּוֹלְדְּבֵּרְג
וְלָאַחֲרוֹנָה שָׁרָה אוֹתוֹ רוֹנָה קֵינָן
שִׁיר שֶׁאֲנִי מְאוֹד אוֹהֵב
כְּבָר שִׁתַּפְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים בְּפֶיְסְבּוּק.

אֲבָל – אָמַרְתִּי –
אֲנִי מְקַבֵּל מְסָרִים, אֲבָל הֵם עָפִים בָּרוּחַ.
הוּא הִתְלַהֵב וְחָזַר עַל דְּבָרַי –
'אֲנִי מְקַבֵּל מְסָרִים אֲבָל הֵם עָפִים בָּרוּחַ',
מַמָּשׁ שׁוּרָה שֶׁל שִׁיר,
צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶת זֶה.
אֲנִי כּוֹתֵב – אָמַרְתִּי
וְהִנֵּה בֶּאֱמֶת כָּתַבְתִּי.

כָּל אוֹתוֹ הַזְּמַן הִקְשִׁיבָה לָנוּ
הָעַלְמָה חֵרוּת,
מוֹרָה לְסִפְרוּת.

וְכָל זֶה קָרָה בֶּאֱמֶת,
אֵינִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ אֲנִי מְסַפֵּר לָכֶם זֹאת.

אֶת מֵיטַב שְׁנוֹתַי בִּזְבַּזְתִּי
וְזָרִים אָכְלוּ כּוֹחִי
וְעַתָּה כּוֹחִי עֲזָבַנִי
וְגַם עֲכוּרָה רוּחִי

בְּכַחַשׁ סְבָבוּנִי
וּבְעֹשֶׁק עַד בְּלִי דַּי
וְעַכְשָׁו נִשְׁאַרְתִּי אֲנִי
וְרֵיקוֹת יָדַי.

אֲנִי אוֹמֵר אֲזַמְּרָהּ
וְהֵם אוֹמְרִים נִזְמְרָה
אִם אָמְרָה אָז אָמְרָה
אֵין לָנוּ מוֹרָא.

אַל תֹּאמַר מִלָּה
תֶּכֶף תָּחֵל הַהֲמֻלָּה
לֹא תִּהְיֶה חֶמְלָה
כָּל חֲמוּלָה בְּשֶׁלָּהּ

אַל תֹּאמַר מִלָּה
אַל תְּגַלֶּה אֶת הַסּוֹד
אִם תְּגַלֶּה תִּגָּלֶה
וּתְקוּמָה לֹא תִּהְיֶה לְךָ עוֹד.

אַל תֹּאמַר מִלָּה
שֶׁיִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהּ אַחַר-כָּךְ נֶגְדְּךָ
הַנַּח לַיְּהוּדִים וְשִׁקְרֵיהֶם
תֵּן לָאַחֵר לַעֲשׂוֹת עֲבוֹדָתְךָ.

אַל תֹּאמַר מִלָּה
שֶׁאֵינָהּ מִלָּה טוֹבָה
אַל תְּזַהֵם וְתִזְדַּהֵם
גַּם לֹא בַּעֲבוּר אַהֲבָה.

קָנִיתִי כֻּרְסָה חֲדָשָׁה
וְעַכְשָׁו יֵשׁ לִי מְנוּחָה נְכוֹנָה
תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה.

הַגּוּף דּוֹאֵב
הַלֵּב כּוֹאֵב
הַפֶּה רָעֵב
וְטָרַף הַזְּאֵב.

הַטֵּלֵוִיזְיָה כְּבוּיָה
הַנְּשָׁמָה דְּווּיָה
הַמּוֹחַ מָחוּק
נִשְׁאַר בְּרִחוּק.

אֱלֹהַי, אֱלֹהַי,
הַמְצֵא לִי מְנוּחָה נְכוֹנָה
תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה
פֶּן אִישַׁן הַמָּוֶת.