מִתְגַּעְגֵּעַ לַסְּגָרִים, לַמַּסֵּכוֹת
כַּמָּה אֲנִי לֹא יָכוֹל לְחַכּוֹת
לַזְּרִיקָה שֶׁתִּכָּפֶה עָלַי בַּזְּרוֹעַ
וְכַמָּה אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ לָרֹעַ.

הֵיכָן כָּל הָאֲנָשִׁים הַלְּחוּצִים?
הֵם הוֹלְכִים עַכְשָׁו שְׂמֵחִים וּמְרֻצִּים
לְלֹא חֲשָׁשׁ, לְלֹא מוֹרָא, לְלֹא הִיסְטֶרְיָה
גַּם לֹא מִסַּלְמוֹנֵלָה אוֹ לִיסְטֶרְיָה.

הֵיכָן בִּידוּד הָאֲנָשִׁים שֶׁלֹּא נִשְׁמָרוּ?
הֵיכָן מַבַּע הַדְּאָגָה שֶׁל קוּשְׁמָרוֹ?
וְהֵיכָן כָּל אוֹרְחֵי הָאֻלְפָּנִים?
וּמַדּוּעַ לֹא מַסְתִּירִים יוֹתֵר אֶת הַפָּנִים?

מִתְגַּעְגֵּעַ לַמַּסֵּכוֹת, לַסְּגָרִים
לַסְּפִירָה כָּל יוֹם שֶׁל הַפְּגָרִים
לַתּוֹר בִּבְדִיקוֹת הָאַנְטִיגֵן
וּלְאֵלֶּה שֶׁאָמְרוּ – זֶה לֹא הוֹגֵן.

(טוב, תשמעו, זה מה שיצא. על חירות המשורר שמעתם?).

לָמָּה לְךָ לִכְתֹּב?
הֲרֵי לְשֵׁם כָּךְ עֵץ מִיַּעַר יֵשׁ לַחֲטֹב
וְאוֹתוֹ לָשֵׂאת עַל כָּתֵף, אוֹ לִכְתֹף
אוֹ קְנֵי גּוֹמֵא פִּרְחִיִּים יֵשׁ לִקְטֹף.

אָז לָמָּה לְךָ לִכְתֹּב?
דַּי אִם תִּחְיֶה עִם לֵב טוֹב
אֵינְךָ צָרִיךְ לִפְתֹּחַ אֶת הַלֶּפְּטוֹפּ
הֲרֵי הַסּוֹף תָּמִיד יַגִּיעַ לְבַסּוֹף.

אָז לָמָּה לְךָ לִכְתֹּב?
אֶת רַעֲיוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁל אֲחֵרִים לְשַׁכְפֵּל וְלַחְטֹף
שֶׁאוֹתָם אַחַר-כָּךְ מְבַקֵּר יִקְטֹל וִיקְטוֹשׁ
לָמָּה לְךָ לִכְתֹּב אִם לְךָ טוֹב?

שיר לשבועות.
לא יצא כמו שרציתי.

תּוֹרָה הִיא מַיִם, זֶה בָּרוּר
הַשְּׁאֵלָה הִיא מָה אֲנַחְנוּ?
הַאִם אֲנַחְנוּ הַדָּגִים
אוֹ הֵלֶךְ צָמֵא בַּמִּדְבָּר?
הַאִם אֲנַחְנוּ עֲנָנִים
אוֹ עַל הָאָרֶץ, צֶמַח בַּר?
תּוֹרָה הִיא מַיִם, זֶה בָּרוּר
וְלֹא נִשְׁאַל כָּאן מָה הֵם מַיִם
וְלֹא נִתְרַכֵּז בַּמֻּתָּר וּבָאָסוּר
אוֹ בְּהֶבְדֵּל בֵּין אֶרֶץ וְשָׁמַיִם.
כִּי תּוֹרָה הִיא מַיִם, זֶה בָּרוּר
אֲבָל הַשְּׁאֵלָה הִיא מָה אֲנַחְנוּ?
אֲבָל הַשְּׁאֵלָה הִיא – וְנַחְנוּ מָה?
וּלְאָן נֵלֵךְ אַחֲרֵי שֶׁנַּחְנוּ?