אֲנִי מֵבִין אֶת הַפְּשָׁט
וְגַם אֶת הַדְּרָשׁ
אֲבָל לֹא מֵבִין אֶת הָרֶמֶז
וְלֹא אֶת הָרָז.

אֲנִי בָּקִי בְּדַרְכֵי הֵרְמֵס
וּמֵבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר
אֲבָל לֹא מוּכָן לַחְתֹּם
עַל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מְחֻוָּר.

הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַתֹּם
אֶפְשָׁר זֹאת לוֹמַר
לַכְּלָלִים שָׁפוּט
וְלֹא מַר וְנִמְהָר.

אָז תַּגִּידוּ פָּשׁוּט
וְאַל תִּרְמְזוּ
צָעֲדוּ בְּבִטְחָה
אַךְ אַל תִּרְמְסוּ.

לְעֵת מְצֹא, בְּנֵטֶל פִּיד
אֲנִי מְדַפְדֵּף וְלֹא מַקְפִּיד.

אֶחָד אוֹמֵר חָסְלוּ בַּשֶּׁטַח
אַחֵר אוֹמֵר הִרְגוּ כַּמִּשְׁפָּט
הַדָּם סוֹעֵר, כֻּלָּם בְּמֶתַח
אֲבָל אֲנִי – לִי לֹא אִכְפַּת.

כִּי אֲנִי עוֹד זוֹכֵר אֶת נְבוּאַת יְשַׁעְיָהוּ
עַל הַמַּצָּב שֶׁיִּסְתָּאֵב
וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁצָּדַק הוּא
וְלֹא הִשְׂכַּלְנוּ לַהֲפֹךְ אוֹיֵב לְאוֹהֵב.

לְעֵת מְצֹא, בְּנֵטֶל פִּיד
אֲנִי מְדַפְדֵּף וְלֹא מַקְפִּיד.