הכול כל כך לאה ויגע
מיליון ערוצים שאין בהם כלום
מדמיין את הדובר כברווז מגעגע
באגם איסלנדי נידח ושמום.
אנשי ספרות שולפים ציפורניים
ורבים על פירורים שזורק להם הגביר
יש להם קורא אחד את שניים
רגע, מעניין, הנה אני מגביר.
ואנשי ההייטק כותבים שורת קוד
ואז יושבים שעה לבחור אוכל בוולט
אז בשביל מה את עצמי על המזבח לעקוד?
מדוע אעשה זאת עוד?
בעצם לא מעניין, הנה אני מנמיך
מנמיך ציפיות, מנמיך את הרמה
הרי במילא סוף אדם רימה
והכול שמום, הביל וסמיך.
שיר יפה ועצוב
אהבתיאהבתי