בחודשים האחרונים

בחודשים האחרונים
בתהליך איטי,
כך שמתי לב,
הולכת ויוצאת לי הנשמה.
כל יום מעט
כל יום מוות קטן
בתהליך מכאיב.
אין לי מה לעשות בנוגע לכך
מלבד לשבת ולחכות שתיגמר
אני לא חושב שנותר עוד הרבה.
מדוע זה אורך כל-כך הרבה זמן?
יהיו שיגידו – כגודל הנשמה,
אבל אני איני אומר כך,
רק צופה בגוויעתי האיטית בדממה.

כתיבת תגובה