רִיסְפֵּקְט זֶה גֵּיְם
אָמַר לִי שַׂחְקַן הַשַּׁחְמָט
וְהֵזִיז אֶת הַטּוּרָה
אֲבָל אֲנִי אָמַרְתִּי לוֹ –
אֵיךְ?
אֵיךְ אֲכַבֵּד אֶת הַמִּשְׂחָק כְּשֶׁהוּא אֵינוֹ הוֹגֵן?
כְּשֶׁאַתָּה יוֹשֵׁב עַל כְּסָיוֹת שֶׁל מֶשִׁי וַאֲנִי עַל קַשׁ
כְּשֶׁאַתָּה לָבוּשׁ בְּמֵיטַב הַמַּחְלָצוֹת וַאֲנִי עֵרוֹם
כְּשֶׁאַתָּה תּוֹפֵס בִּמְבוּשַׁי וַאֲנִי צוֹעֵק,
אֵיךְ אֲכַבֵּד כָּךְ אֶת הַמִּשְׂחָק
וְאָזִיז חַיָּל אוֹ רָץ?
גֵּיְם אוֹבֶר.

פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי (שׁוּב פִּתְאוֹם הֵבַנְתִּי) – כֻּלָּם מְחֻסָּנִים, כֻּלָּם חֲסִינִים. כֻּלָּם מְחֻסָּנִים מִפְּנֵי הָאֱמֶת, כֻּלָּם מְחֻסָּנִים מִפְּנֵי הַמּוּסָר, כֻּלָּם מְחֻסָּנִים מִפְּנֵי תּוֹכָחָה, כֻּלָּם מְחֻסָּנִים מִפְּנֵי אֱלֹהִים וּשְׁבוּיִים בִּידֵי אֶמְצָעֵי הַתִּקְשֹׁרֶת. הֵם אֱלֹהֵיהֶם, הֵם מוּסָרָם, הֵם הָאֱמֶת שֶׁלָּהֶם. שֶׁכֹּה יַעֲשֶׂה לָהֶם אֱלֹהִים וְכֹה יוֹסִיף.

אֲנִי, אֲנִי נָמֵר שֶׁל נְיָר אֲנִי, אֵין כּוֹחִי אֶלָּא בְּפִי
אֲנִי, מֵנְדְל שֶׁל הַסְּפָרִים אֲנִי, לֹא בְּעָיָה לִשְׁבֹּר אֶת רוּחִי
אֲנִי, אִישׁ יְהוּדִי אֲנִי, יוֹדֵעַ רַק לָשֶׁבֶת וְלִלְמֹד
אֲנִי, אָדָם פָּשׁוּט אֲנִי, זוֹכֵר רַק 'לֹא תִּרְצַח', 'לֹא תִּגְנֹב', 'לֹא תַּחְמֹד'.

אני יושב על המרפסת
ומסתכל על הרחוב
הרבה מכוניות עוברות
ומעט אנשים.
אין לי מושג לאן הם הולכים
ואין לי מושג מה הם עושים
אבל ניכר שהם עושים משהו
הם פעילים ונמרצים.
ואני, אין לי כוח לעשות דבר
לא לקרוא ספר, אפילו לא שיר
נהנה רק להקשיב לשירים ברדיו
או בספוטיפיי
ומתמונות יפות.
האם אני זקן בפנסיה?
האם אני בכלל קיים?
ולאן רצים האנשים כולם?

בערב הכול יסוכם בחדשות
יספרו על רוסיה ועל אוקראינה
ועל מוצרים חדשים וחופשות
כאלה הם החיים בפלסטינה.

וזהו שיר לא מסוגנן
כי אין לי גם כוח לסגנן
פשוט יושב במרפסת וצופה בעולם
ודבר נוסף להגיד אין.

אַל תִּזְכֹּר מָה עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק
עֲזֹב, שַׁחְרֵר
זֶה לֹא טוֹב לְהַחֲזִיק כְּעָסִים
אוֹמְרִים הַפְּסִיכוֹלוֹגִים
אֶלָּא הַנִּיחוּ לַכַּעַס
אוֹמְרִים יֵשׁוּעַ וּשְׁלִיחָיו
מְצָא לְךָ דְּבָרִים אֲחֵרִים לַעֲסֹק בָּהֶם
בְּנֵה לְךָ חַיִּים חֲדָשִׁים
וּשְׁכַח.

סלח להם, כי אין הם יודעים מה הם עושים –
אמר לי ישוע.
אמרתי לו –
רבי, אבל הם יודעים טוב מאוד מה הם עושים,
והם עושים דווקא!

הנח להן לישראל, אם אין נביאים הן בני נביאים הן –
אמר לי הלל.
ואמנם, נביאים הם אינם
אבל בני נביאים – בהחלט.

בחודשים האחרונים
בתהליך איטי,
כך שמתי לב,
הולכת ויוצאת לי הנשמה.
כל יום מעט
כל יום מוות קטן
בתהליך מכאיב.
אין לי מה לעשות בנוגע לכך
מלבד לשבת ולחכות שתיגמר
אני לא חושב שנותר עוד הרבה.
מדוע זה אורך כל-כך הרבה זמן?
יהיו שיגידו – כגודל הנשמה,
אבל אני איני אומר כך,
רק צופה בגוויעתי האיטית בדממה.

(נזכרתי בבלוג זה)

הַפְּרָאִים,
הַפְּרָאִים סְבָבוּנִי
כִּדְבוֹרִים, כְּפָרִים נוֹגְחִים
הַפְּרָאִים, הַפְּרָאִים הִכְרִיעוּנִי
קָרְעוּ בְּשָׂרִי וְשָׁתוּ דָּמִי.
הַפְּרָאִים, הַפְּרָאִים יִבְּשׁוּנִי
בִּצְמָאָם, בִּצְמָאָם כִּי רַב
הַפְּרָאִים, הַפְּרָאִים הָרְגוּנִי
וּמַעְיָנָם כְּבָר מִזְּמַן חָרַב.
הוֹ, הַפְּרָאִים,
הַלְּבוּשִׁים בַּחֲלִיפוֹת
אַתֶּם אֵינְכֶם הַפְּרִי
כִּי אִם קְלִפּוֹת.