יֵשׁ כָּאן מְכוֹנָה מְשֻׁמֶּנֶת הֵיטֵב
שֶׁכָּל בְּרָגֶיהָ מֻבְרָגִים
אִם תֵּצֵא הַחוּצָה תֵּרָטֵב
וְתַעֲשֶׂה אוֹתָנוּ מֻדְאָגִים.
הִשָּׁאֵר, אֵפוֹא, בֵּין גַּלְגַּלֵּי הַמְּכוֹנָה
שֶׁדּוֹאֶגֶת לְכָל מַחְסוֹרְךָ
הִיא תָּמִיד צוֹדֶקֶת וּנְכוֹנָה
אַל נָא תָּשׁוּב לְסוּרְךָ.
זוֹ מֵרַכֶּבֶת יְחֶזְקֵאל
אוֹ הַחַיָּה שֶׁעוֹלָה מֵהַשְּׁאוֹל
אֶת כָּל מָה שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת תְּקַבֵּל
בְּלִי לְפַקְפֵּק וּבְלִי לִשְׁאֹל.
כִּי מַהוּ קִיּוּמְךָ בִּלְעָדֶיהָ
וְאֵיךְ תִּתְקַיֵּם בַּחוּץ?
מַהִי הָאֱמֶת – אֱלֹהִים יוֹדֵעַ
הִצָּמֵד לְמָּה שֶׁנָּחוּץ.