נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֱלֹהִים
פָּסַחְתִּי עַל שְׁתֵּי הַסְּעִיפִים
מַחְשְׁבוֹתַי נָדְדוּ אָנָה וָאָנָה
וְקִבַּלְתִּי אֶת הַסְּעִיף.

נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֱלֹהִים
הַמְּצֹעָף בְּצָעִיף בְּחֶבְיוֹן עֻזּוֹ
הִשְׁתַּדַּלְתִּי בְּכָל כּוֹחִי –
וְנִכְשַׁלְתִּי.

אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר,
אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעַ!
אֲבָל אֲנִי אֵינִי יָכוֹל יוֹתֵר,
וְלָכֵן עַל הִתְפַּטְּרוּתִי אֲנִי מוֹדִיעַ!

נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֱלֹהִים
בֵּין אֱמוּנוֹת וּבֵין אִי אֱמוּנוֹת
וְיָדַי הָיוּ אֲמוּנוֹת וּמְיֻמָּנוּת
אַךְ הִכְרִיעוּנִי הַהוֹלְכִים בַּתֶּלֶם!

(השורה הראשונה בהשראת שירה של ידידתי גאולה הודס פלחן 'נפתולי אלוהים נפתלתי')
(כמו כן, השיר מוקדש לנפתלי בנט).

שירים קצרים
(מתעדכן)

א.

מי שחלה, מי שקיבל בחילה,
הוא מייחל, הוא מאחל, הוא את פני חילה.

תורה לא מרביצים, תורה מלמדים.

את מחשבותיי איני יכול לומר
כי הן דבר איום ומר.

עישון בשבת עלול להרוג.

מהי טלוויזיה שטחית?
טלוויזיה שלא יוצאת לשטח.

האם בכנסייה יש מקום לשפינוזיסט?

איזה פסוק חשוב יותר – 'ואהבת לרעך כמוך', או 'לא תרצח'?

גם אם תתחבא במערה
לא תסתתר מהמארה
על כן צא במהרה
וחזור לעצמך במהרה.

מהן שפחות?
כאלה שפחות נחשבות.

ב.

לא עונים – מענים.

או שוויץ, או אושוויץ.

על הרבה דברים איני כותב ביקורת,
משום שהם מתחת לכל ביקורת.

איפה אפשר להוציא תעודת עניות?

גַּזְלֶיְטִינְג הוּא גֶּזֶל
גֶּזֶל לְאוֹר הַיּוֹם
הוּא סֵרוּס פְּנֵי הַדְּבָרִים
דָּבָר נוֹרָא וְאָיֹם.

כָּךְ נוֹצַר הָמוֹן מְשֻׁלְהָב
הָמוֹן מוּסָט וּמוּסָת
אֲבָל אֵין בַּדְּבָרִים כָּל מַמָּשׁ
אֲפִלּוּ לֹא מְעַט.

אָז אַל תַּדְלִיקוּ סְתָם לֶהָבָה
שֶׁמִּי יוֹדֵעַ מָה הִיא תִּשְׂרֹף
אִמְרוּ אֶת הַדְּבָרִים כְּפִי שֶׁהֵם
וְשִׂימוּ לַדְּבָרִים סוֹף.

אַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל
אֲבָל גַּם אַל תִּתְפֹּס תַּחַת
תִּתְאַפֵּס עַל עַצְמְךָ
תִּנְחַת.

הַכֹּל צָפוּי וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה
אֲבָל,
אִם הַכֹּל צָפוּי אֵיךְ הָרְשׁוּת נְתוּנָה?
אֶלָּא שֶׁהַכֹּל נִמְצָא תַּחַת תַּצְפִּית, צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה.
אֲבָל,
אִם הַכֹּל נִמְצָא תַּחַת תַּצְפִּית כֵּיצַד הָרְשׁוּת נְתוּנָה?
הֲרֵי בָּרוּר שֶׁיֵּשׁ דְּבָרִים שֶׁאֵין לְךָ רְשׁוּת לַעֲשׂוֹתָם, אַחֶרֶת לֹא הָיְתָה תַּצְפִּית.
אֶלָּא,
שֶׁהַכֹּל נִמְצָא תַּחַת תַּצְפִּית, צָפוּי, וְהָרָשׁוּת, הִיא רָשׁוּת הַחֹק, נְתוּנָה.

אֵין מְחִילָה
לַחֲטָאִים
אֵין מְחִילָה
לְהִסְתַּתֵּר בָּהּ
אֵין מְכִילָה
לְקִיּוּמְךָ
רַק מְחִי לָהּ
וּלְךָ
רַק בְּכִי לָהּ
וּלְךָ
רַק בְּחִילָה
לֹא בְּרָכָה.

זוועות הנאצים ימח שמם
אמרו – אנחנו לא נביט ברע,
למה לנו לזעזע את נפשנו העדינה
נביט לצד השני, כאילו לא קורה דבר – ואלו הטובים שבהם.
הרעים שבהם אמרו – כן,
אלו היהודים האשמים במצבם,
נפשם מזוהמה בכל מיני לכלוכים,
הם לא השכילו, ולכן אין להצטער עליהם.
כך ישבו להם יום יום, ודיברו על שער המארק, ועל השגות אחרונות על כתביו של קאנט.
והטובים ביותר שבהם באמת הצטערו, הזדעקו, אולי אפילו עזרו בסתר,
אבל לא היה בידיהם לפעול הרבה נגד המגף הנאצי הדורסני.
ובינתיים במחנות, האסירים היהודים נלחמו על פת של לחם, סבלו מכל מיני מכאובים ועינויים, שאף אחד לא רצה לשמוע עליהם, ולבסוף הומתו.
כאלה היו הנאצים ימח שמם,
הם לא רצו לזהם את נפשם העדינה,
ולכן הפנו מבט כאילו לא קיימים הדברים.

'בגן חיות הטרף' – שם של ספר.

בַּגַּן חַיּוֹת הַטֶּרֶף
אֲנִי הוֹלֵךְ בֵּין הַטִּפּוֹת
וּבוֹדֵק לְלֹא הֶרֶף
אֵיפֹה אֵין תְּקִיפוֹת.

בַּגַּן חַיּוֹת הַטֶּרֶף
אֲנִי כְּכִבְשָׂה בֵּין זְאֵבִים
בְּיַד כָּל אֶחָד חֶרֶב
וְהֵם אוֹרְבִים וּרְעֵבִים.

בַּגַּן חַיּוֹת הַטֶּרֶף
הָאוֹרְבוֹת תָּמִיד לְדָם
אֲנִי יוֹשֵׁב שׁוֹמֵם עַד הָעֶרֶב
וּמְחַפֵּשׂ אָדָם.

'חפשי עיניים טובות' – שם של ספר חדש.

חַפְּשִׂי עֵינַיִם טוֹבוֹת
שֶׁיַּבִּיטוּ בְּפָנַיִךְ בְּמַבָּט רַךְ
חַפְּשִׂי עֵינַיִם טוֹבוֹת
שֶׁיִּרְאוּ אֶת הַטּוֹב שֶׁבְּךָ.

רַחְקִי מֵעֵינַיִם רָעוֹת
שֶׁיִּנָּעֲצוּ בְּךָ כִּמְחָטִים
רַחְקִי מֵעֵינַיִם רָעוֹת
וּמֵהַמַּבָּט הַמַּכְתִּים.

הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמַּבָּט
אִם טוֹב הוּא אוֹ רַע
הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמַּבָּט
בִּפְנֵי אָדָם אוֹ לַאֲחוֹרָיו.

מסיפורי ישוע
בראותו את האישה הנואפת אמר ישוע –
מִי בָכֶם חַף מִפֶּשַׁע הוּא יַדֶּה־בָּהּ אֶבֶן בָּרִאשׁוֹנָה.

ובספרו על השומרוני שאל –
וְעַתָּה מִי מִן־הַשְּׁלשָׁה הָיָה בְעֵינֶיךָ רֵעַ לַנֹּפֵל בִּידֵי הַשֹּׁדֲדִים,
ונענה –
הָעֹשֶׂה עִמּוֹ אֶת־הֶחָסֶד.

ובספרו על הבן האובד אמר –
אֲבָל אָחִיךָ הִנֵּה רָאוּי לָשׂוּשׂ וְלִשְׂמֹחַ עָלָיו כִּי הָיָה מֵת וַיֶּחִי וְאֹבֵד וַיִּמָּצֵא.

וכן תלמידיו,
אחד דיבר על האהבה ואמר –
אִם־בִּלְשֹׁנוֹת אֲנָשִׁים וּמַלְאָכִים אֲדַבֵּר וְאֵין־בִּי אַהֲבָה הָיִיתִי כִּנְחשֶׁת הֹמָה אוֹ כְּצִלְצַל תְּרוּעָה.

ועל הקהילה אמר –
הִנֵּה רַבִּים הֵם הָאֵבָרִים וְהַגּוּף אֶחָד.

והשני דיבר על הלשון ואמר –
מִפֶּה אֶחָד יֹצֵאת בְּרָכָה וּקְלָלָה וְכֵן לֹא־יֵעָשֶׂה אֶחָי.
הֲיַבִּיעַ הַמַּעְיָן מְתוּקִים וּמָרִים מִמּוֹצָא אֶחָד?

כאלה היו הדברים.