כָּל הַתְּגוּבוֹת זוֹכוֹת לְמַעֲנֵה
רַק הַתְּגוּבָה שֶׁלִּי נִשְׁאֶרֶת מְיֻתֶּמֶת
אַף אֶחָד לֹא אוֹהֵב אוֹתָהּ, וְגַם לֹא שׂוֹנֵא
אוּלַי זֶה בִּגְלַל שֶׁכָּתַבְתִּי אֶת הָאֱמֶת.
אֲחֵרִים מִתְנַגְּחִים, אָז זוֹכִים לְנִגּוּחַ
אוֹ מִתְחַנְּפִים, וְזוֹכִים לַחִבּוּב
סַךְ הַכֹּל, זוֹ הִיא רַק אָמָּנוּת הַמִּקּוּחַ
עַל הַפּוֹדְיוּם, סִבּוּב אַחֲרֵי סִבּוּב.
אֶפְרֹשׁ לִי אִם כָּךְ לִמְחוֹזוֹת הַדְּמָמָה
עִם הַסְּפָרִים וְהַתֶּה עִם הַלִּימוֹן
וְאַשְׁאִיר לַאֲחֵרִים אֶת הַבָּמָה
כַּעֲצַת הַפִילוֹסוֹפִים – רְחַק מִן הֶהָמוֹן!