שירי מילון

שירי מילון
(לקט)

סוד
בַּחֲשַׁאי, בְּחֶבְיוֹן, חֶרֶשׁ-חֶרֶשׁ
חָבוּי בַּמִּסְתּוֹר, סוֹד כָּמוּס
דְּבָרִים טְמִירִים, שֶׁבַּכִּבְשׁוֹן, בַּכֶּבֶשׁ
צְפוּנִים בֵּין הָס לַהִסּוּס.

אִם יִמָּצֵא הַגַּנָּב בַּמַּחְתֶּרֶת
עַל כָּל נֶעֱלַם, אִם טוֹב וְאִם רָע
דְּבַר סֵתֶר לִי אֵלֶיךָ הַמֶּלֶךְ
בְּסוֹד יְשָׁרִים וְעֵדָה.

זוֹ קוֹנְסְפִּירַצְיָה, אֵנִיגְמָה
חִידָה שֶׁבְּפָנַי הִיא סְתוּמָה
שְׂפוּנָה וַחֲתוּמָה, עַל בְּלִי-מָה
דְּבַר פֶּלֶא וְתַעֲלוּמָה.

וְכָךְ בִּשְׁתִיקָה וּבְשֶׁקֶט
כְּרָז מִיסְטִי כַּשּׁוּף
הֵן צִוּוּנוּ – הַצְנַע לֶכֶת
הַסְתִּירוּ אֶת מָה שֶׁחָשׁוּב.

יש אומרים – זו באסה
יֵשׁ אוֹמְרִים – זוֹ בָּאסָה
יֵשׁ אוֹמְרִים – תּוּגָה
אוֹמְרִים – תֹּאכַל קְצָת חַסָּה
אוֹמְרִים – אוּלַי עוּגָה?

אֲחֵרִים קוֹרְאִים לוֹ דִּיכָּאוֹן
וַאֲחֵרִים מַפַּח נֶפֶשׁ
יֵשׁ סַם שֶׁמַּעֲלֶה אֶת הָאוֹן
וְיֵשׁ תְּרוּפָה שֶׁמּוֹצִיאָה מֵהָרֶפֶשׁ.

וְגַם כֵּן שְׁמוֹ – מֵלַנְכּוֹלְיָה
וְיֵשׁ אוֹמְרִים – מָרָה שְׁחוֹרָה
קַח קְצָת טֶבַע, פַּסְטוֹרַלְיָה
צֵא קְצָת וְחַפֵּשׂ חֶבְרָה!

וְעוֹד לוֹ שֵׁם – יֵאוּשׁ, יָגוֹן
וְיֵשׁ אוֹמְרִים – זֶה עֶצֶב, צַעַר
אֲבָל אֵלֶּה רַק חִילּוּפֵי זַ'רְגּוֹן
וְעוֹד עֲגוּמָה רוּחַ הַנַּעַר.

כאוס
אֵיזֶה בָּלָגָן, אֵיזֶה כָּאוֹס
תֹּהוּ וָבֹהוּ, בַּרְדָּק
כָּל אֶחָד מְמַהֵר וְכָעוּס
וּמְדַדֶּה אַחֲרָיו הַדַּרְדַּק.

אֵיזוֹ אַנְדְּרָלָמוּסְיָה, מְהוּמָה
עִרְבּוּבְיָה, רֵיקָנוּת וּשְׁמָמָה
וְרֻבָּהּ עַל לֹא מְאוּמָה
מִי יוֹדֵעַ מַדּוּעַ וְעַל מָה.

אֶרֶץ עֵיפָתָה כְּמוֹ אֹפֶל
צַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים
עֲצָתָהּ – עֲצַת אֲחִיתֹפֶל
תָּפְתָּהּ לוֹ שִׁבְעָה מְדוֹרִים.

אֲבָל בַּבְּדִיקוֹת – אֵיזֶה סֵדֶר!
הַכֹּל מְאֻרְגָּן בְּשִׁיטָה
אֶל דּוֹבְרוֹ נִכְנַס הָעֵדֶר
וְלֹא שָׂם לֵב שֶׁהָרוֹעֶה בּוֹ שִׁיטָה.

בוז
אֵיזוֹ בּוּשָׁה, אֵיזֶה קָלוֹן
הִנֵּה הִתְפּוֹצֵץ לוֹ הַבָּלוֹן
אֵיזוֹ זִילוּת, אֵיזֶה זִלְזוּל
מַמָּשׁ הַשְׁפָּלָה, בִּזּוּי וְחִלּוּל.

יֵשׁ פֹּה טַעַם לִפְגָם, דֹּפִי וּגְנוּת
יֵשׁ פֹּה לַעַג לָרָשׁ וּמִיאוּס
הִתְעַלְּמוּת, הִתְקַלְּסוּת וְגַם רַשְׁלָנוּת
חֶרְפָּה, כְּלִמָּה וּבִאוּס.

פּוֹגְעִים בַּכָּבוֹד בְּגִדּוּף וּנְאָצָה
בִּסְלִידָה, עֶלְבּוֹן וּשְׁאָט נֶפֶשׁ
וּמוּל חֹסֶר כָּבוֹד מָה הָעֵצָה?
אֵיךְ נַעֲמֹד מוּל מְטִילֵי הָרֶפֶשׁ?

מוּטָב שֶׁנִּצְחַק, אֲבָל לֹא נְלַגְלֵג
נְגַחֵךְ וְנָגִיב בְּהִתּוּל
נִתְיַחֵס בְּכָבוֹד לְכָל נִלְעָג עִלֵּג
וְלַחֲכַם נָגִיב בְּבִטּוּל.

(ותודה למילון ספיר על רשימת המילים הנרדפות).

*

אל ישמרני
(בעקבות החלטות האקדמיה מאתמול בדבר כינויי המושא)

כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי
כִּי נְתַתִּיהָ לְךָ לְתִתְּךָ עֶלְיוֹן
שַׁבְתִּי, אֵלִי, כִּי הֱשִׁיבַתְנִי
אִם יִשְׁמְרוּהָ יִהְיֶה לָהֶם יִתְרוֹן.

הָאֵל אֲשֶׁר פָּדְךָ, אֲשֶׁר פְּדָאֲךָ
הוּא אָמְנָם שׁוֹמְרֵנִי, אַךְ אֵינוֹ שׁוֹמְרִי
כִּי מִי אֲשֶׁר פּוֹדוֹ, אֲשֶׁר פּוֹדֵהוּ
הוּא גּוֹאַלְךָ, הוּא גּוֹאֶלְךָ, אַךְ יְחִידִי.

הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה
וְיִהְיֶה עִמְּךָ לִשְׁמָרְךָ, לְשָׁמְרְךָ
נַפְשִׁי מַשְׁלִיכָתֵנִי לִתְשׁוּבָה
אִם אֶרְאֶךָּ וְתָבוֹא הַשִּׂמְחָה.

*

עושק

אֵיזֶה עֹשֶׁק, אֵיזוֹ גַּזְלָנוּת
שֹׁד וָשֶׁבֶר וְנִצּוּל
כַּמָּה בֶּצַע, כַּמָּה חַמְסָנוּת
לַחַץ, עָוֶל וְנִשּׁוּל.

רְמִיסַת זְכוּיוֹת, נוֹגְשִׂים
בְּעָרִיצוּת וּרְדִיפַת בֶּצַע
בַּבָּשָׂר הַחַי נוֹגְסִים
לֹא הוֹלְכִים בַּדֶּרֶךְ אֶמְצַע.

זֶה גְּנֵבָה וְזוֹ מִרְמָה
זוֹ בְּזִיזָה וְזֶה דִּכּוּי
יָד מְרוֹצֶצֶת, אַלִּימָה
לְחַלָּשׁ כָּאן אֵין סִכּוּי.

אַךְ אֶל מוּל הַהִתְעַמְּרוּת
הַקִּפּוּחַ, הַדְּרִיסָה
צְרִיכָה לָבוֹא הִשְׁתַּחְרְרוּת
וּלְפָחוֹת דְּרִישָׁה.

והיא מר לה

וְהִיא מַר לָהּ
וְהִיא רַעַל לָהּ
וְהִיא רְעוּלָה
וְהִיא עֲרֵלָה
קָרְאוּ לָהּ מָרָה
הַמַּצִּיבָה מַרְאָה
לָעִיר הַמּוֹרָאָה
לָעִיר הַנּוֹרָאָה.

הו המשכילים

הוֹ הַמַּשְׂכִּילִים
הוֹ הַמַּכְשִׁילִים
הוֹ סוֹתְמֵי פִּיּוֹת
הוֹ רוֹדְפֵי פֵּיוֹת
הוֹ הַדַּכְּאָנִים
הוֹ רוֹדְפֵי עָנִי
הוֹ הַפָּרִיבִילְגִּים
הוֹ מְחַלְּקֵי הַדִּיבִינְדִּים
דְּעוּ כִּי עֲווֹן סְדוֹם גָּדַל
כִּי לֹא הֶחֱזִיקָה בְּיַד אֶבְיוֹן וְדַל
שֶׁמֵּהָאָרֶץ לֹא יֶחְדַּל
גַּם אִם מַשְּׁמָּנוֹ יִדַּל.

בוז

אֵיזוֹ בּוּשָׁה, אֵיזֶה קָלוֹן
הִנֵּה הִתְפּוֹצֵץ לוֹ הַבָּלוֹן
אֵיזוֹ זִילוּת, אֵיזֶה זִלְזוּל
מַמָּשׁ הַשְׁפָּלָה, בִּזּוּי וְחִלּוּל.

יֵשׁ פֹּה טַעַם לִפְגָם, דֹּפִי וּגְנוּת
יֵשׁ פֹּה לַעַג לָרָשׁ וּמִיאוּס
הִתְעַלְּמוּת, הִתְקַלְּסוּת וְגַם רַשְׁלָנוּת
חֶרְפָּה, כְּלִמָּה וּבִאוּס.

פּוֹגְעִים בַּכָּבוֹד בְּגִדּוּף וּנְאָצָה
בִּסְלִידָה, עֶלְבּוֹן וּשְׁאָט נֶפֶשׁ
וּמוּל חֹסֶר כָּבוֹד מָה הָעֵצָה?
אֵיךְ נַעֲמֹד מוּל מְטִילֵי הָרֶפֶשׁ?

מוּטָב שֶׁנִּצְחַק, אֲבָל לֹא נְלַגְלֵג
נְגַחֵךְ וְנָגִיב בְּהִתּוּל
נִתְיַחֵס בְּכָבוֹד לְכָל נִלְעָג עִלֵּג
וְלַחֲכַם נָגִיב בְּבִטּוּל.

(ותודה למילון ספיר על רשימת המילים הנרדפות).

איפה החופש?

אֵיפֹה הַחֹפֶשׁ שֶׁהִבְטִיחוּ לָנוּ?
אֲפִלּוּ הַצִּפּוֹרִים אֵינָן שָׁרוֹת.
אֵיפֹה הַחֹפֶשׁ שֶׁהִבְטִיחוּ לָנוּ?
נֶאֱלַצְנוּ לַעֲשׂוֹת פְּשָׁרוֹת.

אֵיפֹה הַחֹפֶשׁ שֶׁהִבְטִיחוּ לָנוּ?
הִתְמַשְׁכֵּן עִם הַמַּשְׁכַּנְתָּא
אֵיפֹה הַחֹפֶשׁ שֶׁהִבְטִיחוּ לָנוּ?
הוּא אֵינוֹ אִם לֹא הֵבַנְתָּ.

כָּאן רַק יַד רוֹדָן שׁוֹלֶטֶת
וְהִיא אֵינָהּ קוֹרֵאת לִדְרוֹר
מִתְרַחֶבֶת, מִתְפַּשֶּׁטֶת
הַחֵרוּת נוֹתְרָה אָחוֹר.

אֵין שִׁחְרוּר לַעֲבָדִים
הַכְּבָלִים כְּבָר מַעֲלִים עֹבֶשׁ
שִׁירוֹ זֹאת לִילָדִים
אֵין וְלֹא הָיָה פֹּה חֹפֶשׁ.

הברז במטבח נוזל

הַבֶּרֶז בַּמִּטְבָּח נוֹזֵל
הַזְּמַן הוֹלֵךְ וְאוֹזֵל
מִישֶׁהוּ לְעֶבְרִי פּוֹזֵל
לְכוּ כֻּלְּכֶם לַעֲזָאזֵל.

הַשִּׁלְטוֹן חוֹמֵס וְגוֹזֵל
וּבְאֶזְרָחָיו מְזַלְזֵל
וּמֵבִיא בְּצַוָּארוֹ עֹל בַּרְזֶל
אָז לְכוּ כֻּלְּכֶם לַעֲזָאזֵל.

לַבֶּרֶז הִזְמַנְתִּי שְׁרַבְרַב
לַזְּמַן – אֲחַכֶּה לְשַׁבָּת
לְמִישֶׁהוּ הֵבֵאתִי מִשְׁקַף
וְהַשִּׁלְטוֹן – שֶׁיַּעֲסֹק בְּעִנְיָנָיו.

אָז בּוֹאוּ כֻּלְּכֶם בִּבְרָכָה
בְּתֻפִּים, בִּמְחוֹלוֹת וְשִׂמְחָה
נִתְיַחֵס לְהַכֹּל כִּבְדִיחָה
וְאֶת הַצָּרוֹת נִשְׁכְּחָה.

עוד יום בסדום

עוֹד יוֹם בִּסְדוֹם
הַצֶּבַע כְּבָר מִזְּמַן אָדֹם
הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם
הַמַּכְשִׁיל בָּעֵת הַהִיא יֵרוֹם.

עוֹד יוֹם בִּסְדוֹם
עוֹד יוֹם נוֹרָא וְאָיֹם
עִם הַמַּכִּים בַּקֻּרְנָס וּבַקַּרְדֹּם
לִמְקַלְּלַי נַפְשִׁי תִּדֹּם.

עוֹד יוֹם בִּסְדוֹם
עִם הַשֹּׁד הַמִּתְחוֹלֵל לְאוֹר יוֹם
עִם הַכּוֹחַ הַמִּשְׁתּוֹלֵל בְּחֹם
וְלֹא יְחוֹנְנוּ יָתוֹם.

עוֹד יוֹם בִּסְדוֹם
וּלְאָן לִבְרֹחַ אֵין
רַק לֵךְ תִּתְחַסֵּן הַיּוֹם
שֶׁמָּא תִּצְטַנֵּן.

שדה האמת ושדה הכוח

שדה האמת ושדה הכוח אינם אותו שדה.
כבר אמרו את זה, כבר למדתם את זה.
מה שאתם קוראים בספרים נשאר בספרים.
כשאתם יוצאים החוצה, לרחוב, לשדה, לפייסבוק, אתם כבר בשדה הכוח.
האם ניתן למצוא אנשי אמת בשדה הכוח? כמעט שלא.
פעם היו כמה, אבל הם הלכו ודעכו, לא נותר בהם כוח.
אנשי האמת הלכו והסתגרו בתוך עצמם, לפעמים בקבוצות, והשאירו את שדה הכוח לאריות ולנמרים.

שמאל, ימין

אִישׁ הַשְּׂמֹאל אָמַר –
רְאוּ נַעֲשִׂים פֹּה דְּבָרִים חֲמוּרִים, שֶׁיֵּשׁ לְהַפְסִיק אוֹתָם.
אִישׁ הַיָּמִין אָמַר –
חֲבָל שֶׁאֵינְךָ מְצַיֵּן אֶת הַפְּשָׁעִים שֶׁל הָעַרְבִים.

וְכָךְ חוֹזֵר לוֹ מַעְגַּל הַשִּׂיחַ
שׁוּב וָשׁוּב.
עַד מָתַי תֹּאכַל חֶרֶב
הַלָּשׁוֹן?

אִישׁ הַשְּׂמֹאל אָמַר –
לֹא עוֹד!
אִישׁ הַיָּמִין עָנָה לוֹ –
אֵין בְּרֵרָה, עוֹד!

וְכָךְ חוֹזֵר לוֹ מַעְגַּל הַשִּׂיחַ
שׁוּב וָשׁוּב
עַד אֲשֶׁר יָבוֹא מָשִׁיחַ
לַיִּשּׁוּב.