אֵין שַׁחַר לַדְּבָרִים
אַתָּה שַׁח מֵהִרְהוּרִי לִבְּךָ
הַנְּתוּנִים הֵם אֲחֵרִים
זָדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֲךָ.

הַטַּבְלָה לֹא מְשַׁקֶּרֶת
וְגַם לֹא הַמִּסְפָּרִים
זוֹ הַמְּצִיאוּת וְאֵין אַחֶרֶת
וְלֹא מָה שֶׁמְּסַפְּרִים.

אֵין זֶה חָשׁוּב מָה אַתָּה חָשׁ
לֹא חֲשׁוּבָה אֱמוּנָתְךָ
טִעוּנְךָ הֲרֵי מֻכְחָשׁ
הַמֵּר דָּתְךָ וְדַעְתְּךָ.

כָּךְ הוּא אוֹמֵר, זֶה הַמַּטִּיף
שֶׁלִּדְבָרָיו יֵשׁ לְהוֹדוֹת
אַךְ רַק מִשְׁפָּט אֶחָד אַחְטִיף –
הָאֱמוּנָה חֲזָקָה מֵהָעֻבְדּוֹת.

מְלֶאכֶת הַשִּׁיר – אֲפוּפַת סוֹד
מְלֶאכֶת הַשִּׁיר – אֲפוּפַת הוֹד
אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְאַתָּה רוֹצֶה עוֹד
עָדִיף לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר מִלִּהְיוֹת עו"ד.

אֲבָל עִם כָּל זֶה, בִּמְלֶאכֶת הַשִּׁיר
הַמְּשׁוֹרֵר הוּא כֵּן וְחָשׂוּף וְיָשִׁיר
כְּעֵץ בַּשַּׁלֶּכֶת אֶת מִלּוֹתָיו הוּא מַשִּׁיר
הוּא עָנִי בִּנְכָסִים, אַךְ בְּמַבָּע עָשִׁיר.

אִם כָּךְ פִּתְרוּ לִי אַתֶּם אֶת הַחִידָה
כֵּיצַד מִן הָעֲרָפֶל מוֹפִיעָה תְּמוּנָה חַדָּה?
כֵּיצַד מִי שֶׁמַּסְתִּיר הוּא גַּם זֶה שֶׁהִתְוַדָּה?
הַאִם מִישֶׁהוּ מִכֶּם יֵדַע?