עֵסֶק הַשִּׁירָה – הוּא גָּמוּר
זוֹ עַתָּה לוֹ שִׁירַת הַבַּרְבּוּר
וְזוֹ עַתָּה שִׁירַת הַבִּרְבּוּר
כָּל הָעֵסֶק – סָגוּר.
עֵסֶק הַשִּׁירָה – הוּא גָּמוּר
וְעַתָּה מְשׁוֹרֵר גַּם כָּל בּוּר
לְעַצְמוֹ, וּבִשְׂפַת הַדִּבּוּר
כָּל הָעֵסֶק – סָגוּר.
שירים שלי
עֵסֶק הַשִּׁירָה – הוּא גָּמוּר
זוֹ עַתָּה לוֹ שִׁירַת הַבַּרְבּוּר
וְזוֹ עַתָּה שִׁירַת הַבִּרְבּוּר
כָּל הָעֵסֶק – סָגוּר.
עֵסֶק הַשִּׁירָה – הוּא גָּמוּר
וְעַתָּה מְשׁוֹרֵר גַּם כָּל בּוּר
לְעַצְמוֹ, וּבִשְׂפַת הַדִּבּוּר
כָּל הָעֵסֶק – סָגוּר.
אנו מכלים את כוחותינו
אָנוּ מְכַלִּים אֶת כּוֹחוֹתֵינוּ
בְּמַצַּב מַכְלִים
אֵין מְכִילִים אֶת יֵשׁוּתֵנוּ
וְאֶת פָּנֵינוּ לֹא מְחַלִּים.
וְהֵם מַחֲלִים גַּם אֶת נַפְשֵׁנוּ
וְאֵין מַחֲלִים
אֵין מוֹחֲלִים עַל עֲוֹנֹתֵינוּ
גַּם לֹא חוֹלְמִים.
רַק לוֹחֲמִים הֵם בָּנוּ
וְלֹא חוֹמְלִים
עַד פַּת לֶחֶם בָּאנוּ
וְאֵין מוֹחֲלִים.
יוֹסֵף הָיָה הַמַּשְׁבִּיר לְכָל מִצְרַיִם
כְּאוֹתוֹ מַעְיָן הַמַּשְׁקֶה לְכָל הַשָּׂדוֹת סְבִיבוֹ
כְּאוֹתוֹ רַבִּי חֲנִינָה בֶּן דּוּסָא, שֶׁדַּי הָיָה לוֹ בְּקַב שֶׁל חָרוּבִין
צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם, זְכוּתוֹ תָּגֵן עָלֵינוּ.
וְיוֹסֵף הָיָה גַּם הַמַּסְבִּיר
לַמִּחְיָה שְׁלָחֵנִי – הִסְבִּיר לְאֶחָיו
כְּאוֹתוֹ שְׁלֹמֹה, שֶׁיָּדַע לְהַסְבִּיר אֶת הַדָּבָר הַמְּסֻבָּךְ בְּיוֹתֵר אֲפִלּוּ לְיֶלֶד,
כְּפִי שֶׁשָּׁמַעְתִּי פַּעַם.
וּלְבַסּוֹף, יוֹסֵף הָיָה גַּם הַמַּצְבִּיר
הוּא צָבַר אֶת הַתְּבוּאָה בְּמִצְרַיִם
מֵהַשָּׁנִים הַשְּׁמֵנוֹת לַשָּׁנִים הָרָזוֹת
כְּאוֹתוֹ אִישׁ עֲסָקִים, שֶׁפֹּתֵחַ תָּכְנִית חִסָּכוֹן
אוֹ מַשְׁקִיעַ בַּבּוּרְסָה.
הזכות לאנושיות
(בעקבות תגובה של חבר בפייסבוק).
הַזְּכוּת לָאֱנוֹשִׁיּוּת
עוֹלֶה עַל הַזְּּכוּת לִבְרִיאוּת
הַזְּכוּת לִלְבָבִיּוֹת
עוֹלֶה עַל חוֹבַת הַצִּיּוּת
הַזְּכוּת לִשְׁפִיּוּת
עוֹלֶה עַל צָרְכֵי בִּטָּחוֹן
הַזְּכוּת לְתַרְבּוּת
עוֹלֶה עַל הַדָּבָר הַנָּכוֹן
הַזְּכוּת לְחִנּוּךְ
עוֹלֶה עַל צָרְכֵי כַּלְכָּלָה
הַזְּכוּת לְחִיּוּךְ
עוֹלֶה עַל שִׁקּוּלֵי מֶמְשָׁלָה.
אֵיזֶה בִּזְבּוּז זְמַן
הַזְּמַן עוֹבֵר בְּצִ'יק, בְּזִיק
כְּאוֹר בָּזָק
זָרִיז, חָפוּז
כְּזִמְזוּם הַדְּבוֹרָה
בְּזְזְזְ בְּזְזְזְ
מַמָּשׁ בָּאז הַזְּמַן הַזֶּה
אָז אַל תְּבַזְבְּזוּ אוֹתוֹ
כִּי חִישׁ גַּז וְיָעוּף.
(ניסוי כלים)
צֵא צַר, אִישׁ רַע וְאוֹיֵב
צֵא צָג, הַצַּד תְּשׂוּמֶת לֵב
צֵא צָב, הַסָּפוּן בְּבֵיתוֹ
צֵא צֵל, שֶׁהוּא רַק מַרְאִיתוֹ
בּוֹא צַח, נָקִי וְאָדֹם
בּוֹא צָם, הַמִּתְעַנֶּה בְּצוֹם
בּוֹא צָץ, שֶׁלְּרֶגַע מַפְצִיעַ
בּוֹא צָף, שֶׁתֶּכֶף מַגִּיעַ.
(נר שמיני של חנוכה, 2021).
הבט בדברים
הַבֵּט בַּדְּבָרִים
מִנְּקֻדַּת הָרְאוּת שֶׁל הַנֶּצַח
כָּךְ בִּקֵּשׁ שְׁפִּינוֹזָה,
כִּי בְּתוֹךְ מַהֲלַךְ הַזְּמַן
כֻּלָּם נְתוּנִים בְּהִיפְּנוֹזָה.
הַבֵּט בַּדְּבָרִים
מִנְּקֻדַּת הָרְאוּת שֶׁל הָעַד
אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּמִלִּים אֲחֵרוֹת.
הָיָה עֵד לַדְּבָרִים, וְהַבֵּט מִבַּעַד
בְּלִי לָגַעַת,
כְּמִי שֶׁמַּבִּיט בַּנֵּרוֹת.

יוֹסֵף עָשָׂה כִּבְרַת דֶּרֶךְ
וְהִצְלִיחַ כְּנֶגֶד כָּל הַסִּכּוּיִים
לֹא הָיָה רְצוֹנוֹ שֶׁיִּכְרְעוּ לוֹ בֶּרֶךְ
הוּא רַק רָצָה לִחְיוֹת אֶת הַחַיִּים.
אֲבָל אֶחָיו נָטְרוּ לִי טִינָה
עַל שֶׁהָיָה אִינְדִּיבִידוּאָל חָפְשִׁי
הִרְבּוּ בְּכַעַס וּבִרְטִינָה
וְאִלּוּ חַיָּיו הָיוּ מְלֵאֵי שִׁיר.
מִסְתַּבֵּר, אֵפוֹא, שֶׁהָאֵל אוֹהֵב יְחִידִים
וּפָחוֹת אוֹהֵב אֶת הַהוֹלְכִים בַּתֶּלֶם
לֹא חֲשׁוּבִים הַמִּשְׂרָה, הַכָּבוֹד, הַבְּגָדִים
הֵן לְכֻלָּם יֵשׁ דְּבָרִים כָּאֵלֶּה.
חָשׁוּב לַחֲלֹם, וְלִהְיוֹת מְקוֹרִי
גַּם אִם זֶה יַעֲלֶה בִּמְחִיר
וְחָשׁוּב לְשַׁתֵּף גַּם אֲחֵרִים
וְגַם לִסְלֹחַ, וְלֹא לִהְיוֹת מָרִיר.
*
/גַּם אִם עַל שִׂפְתֵיהֶם יַעֲלֶה רִיר.
הוּא נִקְרָא טֶבַע, כִּי אַתָּה בּוֹ טוֹבֵעַ
מַשֶּׁהוּ בְּךָ נוֹבֵעַ, מְבַעְבֵּעַ
מֵהַיֹּפִי הַזֶּה אֵינְךָ שָׂבֵעַ
אַתָּה רוֹאֶה, וְעוֹד מִזֶּה אַתָּה תּוֹבֵעַ.
הִנֵּה מִישֶׁהוּ אֶת הַשָּׁמַיִם צוֹבֵעַ
וְאַתָּה רַק מַבִּיט, וְלֹא קוֹבֵעַ
וּמַבִּיעַ פְּלִיאָה, וְלִבְּךָ גָּבֵהַּ
מְצִיאוּת זוֹ, הַאִם יָדַעְתָּ זֹאת לְגַבֶּיהָ?

"אַתָּה מַאֲמִין בְּמַשֶּׁהוּ כִּי אַתָּה רוֹצֶה לְהִשְׁתַּיֵּךְ לַקְּבוּצָה
אַתָּה רוֹצֶה לְהִשְׁתַּיֵּךְ לַקְּבוּצָה כִּי זֶה עוֹזֵר לְךָ לִשְׂרֹד" –
כָּךְ אָמַר הַדּוֹבֵר בְּהַבָּעָה קְפוּצָה
וַאֲנִי חִכִּיתִי לְעוֹד.
"הַחִפּוּשׂ אַחַר תְּשׁוּבָה פְּשׁוּטָה,
בָּהּ הַכֹּל בָּרוּר
וּבְכֵן, עַל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יֵשׁ לִשְׂמֹחַ
וּמֵהֶם אֶפְשָׁר רַק לִצְמֹחַ
צָפוּ בְּפֶרֶק שֶׁל "מִקָּרוֹב",
עַל שְׁטִיפַת הַמּוֹחַ.