האמונה

אֵין שַׁחַר לַדְּבָרִים
אַתָּה שַׁח מֵהִרְהוּרִי לִבְּךָ
הַנְּתוּנִים הֵם אֲחֵרִים
זָדוֹן לִבְּךָ הִשִּׁיאֲךָ.

הַטַּבְלָה לֹא מְשַׁקֶּרֶת
וְגַם לֹא הַמִּסְפָּרִים
זוֹ הַמְּצִיאוּת וְאֵין אַחֶרֶת
וְלֹא מָה שֶׁמְּסַפְּרִים.

אֵין זֶה חָשׁוּב מָה אַתָּה חָשׁ
לֹא חֲשׁוּבָה אֱמוּנָתְךָ
טִעוּנְךָ הֲרֵי מֻכְחָשׁ
הַמֵּר דָּתְךָ וְדַעְתְּךָ.

כָּךְ הוּא אוֹמֵר, זֶה הַמַּטִּיף
שֶׁלִּדְבָרָיו יֵשׁ לְהוֹדוֹת
אַךְ רַק מִשְׁפָּט אֶחָד אַחְטִיף –
הָאֱמוּנָה חֲזָקָה מֵהָעֻבְדּוֹת.