מְלֶאכֶת הַשִּׁיר – אֲפוּפַת סוֹד
מְלֶאכֶת הַשִּׁיר – אֲפוּפַת הוֹד
אַתָּה שׁוֹמֵעַ וְאַתָּה רוֹצֶה עוֹד
עָדִיף לִהְיוֹת מְשׁוֹרֵר מִלִּהְיוֹת עו"ד.
אֲבָל עִם כָּל זֶה, בִּמְלֶאכֶת הַשִּׁיר
הַמְּשׁוֹרֵר הוּא כֵּן וְחָשׂוּף וְיָשִׁיר
כְּעֵץ בַּשַּׁלֶּכֶת אֶת מִלּוֹתָיו הוּא מַשִּׁיר
הוּא עָנִי בִּנְכָסִים, אַךְ בְּמַבָּע עָשִׁיר.
אִם כָּךְ פִּתְרוּ לִי אַתֶּם אֶת הַחִידָה
כֵּיצַד מִן הָעֲרָפֶל מוֹפִיעָה תְּמוּנָה חַדָּה?
כֵּיצַד מִי שֶׁמַּסְתִּיר הוּא גַּם זֶה שֶׁהִתְוַדָּה?
הַאִם מִישֶׁהוּ מִכֶּם יֵדַע?
הו, איזה שיר יפהפה!
אהבתיאהבתי