מִתְעַלְּמִים מֵהַפִּיל שֶׁבַּחֶדֶר
יֵשׁ דְּבָרִים אֲחֵרִים לַעֲשׂוֹת
צָרִיךְ לַעֲבֹד, לְהִתְפַּרְנֵס,
וּלְהוֹצִיא אֶת הַיְּלָדִים מֵהַגַּן.

מִתְעַלְּמִים מֵהַפִּיל שֶׁבַּחֶדֶר
וּבִכְלָל, מָה הוּא חוֹשֵׁב לְעַצְמוֹ?
מַדּוּעַ הוּא לֹא מֵבִין?
מַדּוּעַ הוּא לֹא מִתְקַדֵּם?

מִתְעַלְּמִים מֵהַפִּיל שֶׁבַּחֶדֶר
וְהַפִּיל הוֹלֵךְ וְגֹוֵעַ
אָמְנָם יֵשׁ לוֹ עוֹר עָבֶה,
אֲבָל לִבּוֹ רַךְ.

מִתְעַלְּמִים מֵהַפִּיל שֶׁבַּחֶדֶר
וּמְנַסִּים אוֹתוֹ לְהַפִּיל,
וּמְנַסִּים אוֹתוֹ לְהַשְׁפִּיל
אֲבָל הוּא לְכָךְ כְּבָר רָגִיל.

מִתְעַלְּמִים מֵהַפִּיל שֶׁבַּחֶדֶר
אֲבָל הוּא פִּיל נֶחְמָד, פִילְפִילוֹן
קְצָת מְפֻלְפָּל מִדַּי, זֶה נָכוֹן
אֲבָל זֶה רַק עִנְיָן שֶׁל סִגְנוֹן.

חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל מוּדָעוּת
לְעַצְמְךָ, לִסְבִיבָתְךָ, לַנְּשִׁימָה
לְהַבְחִין בֵּין אֱמֶת וּבֵין טָעוּת
לָדַעַת מִי מְדַבֵּר וְעַל מָה.

חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל הַכָּרָה
מֵעַצְמְךָ, מִסְּבִיבָתְךָ, מִנְּשִׁימָתְךָ
לְהַבְחִין בֵּין טוֹב וּבֵין רָע
כְּדֵי שֶׁתֵּדַע מָה קוֹרֶה אִתְּךָ

חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל קֶשֶׁב וְרִכּוּז
בְּשִׂכְלְךָ, בִּסְבִיבָתְךָ, בִּנְשִׁימָתְךָ
לְהַבְחִין מָה כְּדַאי וּמָה בִּזְבּוּז
כְּדֵי שֶׁלֹּא תְּאַבֵּד אֶת זְמַנְּךָ.

חָשׁוּב לִשְׁמֹר עַל רְגִישׁוּת
לְעַצְמְךָ, לִסְבִיבָתְךָ, לְנִשְׁמָתְךָ
לְהַבְחִין בֵּין הַדֵּעוֹת וְהַגִּישׁוֹת
כְּדֵי לָדַעַת מַהִי עֶמְדָּתְךָ.

אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי?
שְׁאֵלָה תָּמָר הָאֲנוּסָה
אָנָה נוֹלִיךְ אֶת הַחֶרְפָּה?
שָׁאַל גַּם אַלְתֶּרְמָן הַמְּנֻסֶּה.

וּמִי, מִי לָנוּ יִרְפָּא?
שׁוֹאֵל אֲנִי מִתּוֹךְ תְּבוּסָה
בַּחֹרֶף הַקַּר שֶׁבּוֹ נִקְפָּא
כְּשֶׁקּוֹלֵנוּ מֻשְׁתָּק וּמְהֻסֶּה.

אֵיפֹה נִמְצָא מָזוֹר
כְּשֶׁהַמָּזוֹר – אֵין תְּבוּנָה בּוֹ?
וּמִי לָנוּ יַעֲזֹר
כְּשֶׁבְּכָל שַׁעַר אֵין לָבוֹא?

אַךְ חֵרֶף זֹאת הֲרֵי מֻכְרָח
אָדָם לְהַמְשִׁיךְ לִצְעֹד
עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ גּוֹרָלוֹ וְהוּא יִפְרָח
אִם נִשְׁאֲרָה תִּקְוָה עוֹד.

נִכְנַס לַחֲנוּת
נִגַּשׁ הַמּוֹכֵר
פַּרְצוּפוֹ כְּמוֹ חָנוּט
חִיּוּכוֹ מְשַׁכֵּר.

צוֹפֶה בְּפִרְסֹמֶת
וּבָהּ הַמַּצִּיגָן
הַאִם הוּא חַי אוֹ מֵת?
קָשֶׁה לָדַעַת מִכָּאן.

מַאֲזִין לַפּוֹלִיטִיקַאי
כֻּלּוֹ מְשֻׁפְשָׁף
הַפּוֹלִיטִיקָה מַכָּה הִיא
אַךְ טוֹבָה הִיא לָאַף.

נִפְגַּשׁ עִם חָבֵר
אוֹתוֹ אֲנִי מַכִּיר
אוֹתָם זְמִירוֹת הוּא מְזַמֵּר
כְּמוֹ לְדַבֵּר לַקִּיר.

מַגִּיעַ לַבַּיִת
אֶל הָאִשָּׁה וְהַיְּלָדִים
אֵיפֹה הָיִיתָ? אֵיפֹה הָיִיתְ?
אֲרוּחַת עֶרֶב וּלְהַרְדִּים.

שׁוֹכֵב בַּלַּיְלָה בַּמִּטָּה
וְאוֹמֵר לַיְלָה טוֹב
הַשָּׁעָה הִיא כֹּה שְׁקֵטָה
וְעִם זֶה אַמְשִׁיךְ לִסְחֹב.

יֵשׁ אוֹמְרִים – זוֹ בָּאסָה
יֵשׁ אוֹמְרִים – תּוּגָה
אוֹמְרִים – תֹּאכַל קְצָת חַסָּה
אוֹמְרִים – אוּלַי עוּגָה?

אֲחֵרִים קוֹרְאִים לוֹ דִּיכָּאוֹן
וַאֲחֵרִים מַפַּח נֶפֶשׁ
יֵשׁ סַם שֶׁמַּעֲלֶה אֶת הָאוֹן
וְיֵשׁ תְּרוּפָה שֶׁמּוֹצִיאָה מֵהָרֶפֶשׁ.

וְגַם כֵּן שְׁמוֹ – מֵלַנְכּוֹלְיָה
וְיֵשׁ אוֹמְרִים – מָרָה שְׁחוֹרָה
קַח קְצָת טֶבַע, פַּסְטוֹרַלְיָה
צֵא קְצָת וְחַפֵּשׂ חֶבְרָה!

וְעוֹד לוֹ שֵׁם – יֵאוּשׁ, יָגוֹן
וְיֵשׁ אוֹמְרִים – זֶה עֶצֶב, צַעַר
אֲבָל אֵלֶּה רַק חִילּוּפֵי זַ'רְגּוֹן
וְעוֹד עֲגוּמָה רוּחַ הַנַּעַר.

שיר גנרי לשבת.

הֲכִי חָשׁוּב לֹא לִסְבֹּל
שֶׁרוּחֵךְ לֹא תִּפֹּל
וְשֶׁגּוּפְךָ לֹא יִבֹּל.

לֹא חַיָּבִים לֵהָנוֹת
כִּי לֵהָנוֹת זֶה לְהוֹנוֹת
מַסְפִּיק לֹא לְהִתְעַנּוֹת.

אֲבָל צָרִיךְ גַּם מַשְׁמָעוּת
כִּוּוּן וְדֶרֶךְ וּמַהוּת
וְהֶבְדֵּל בֵּין אֱמֶת וְטָעוּת.

אַחֶרֶת חַיֵּינוּ הֵם הֶבֶל
גַּם אִם אֵין בָּהֶם סֵבֶל
וְסוֹפָם כְּגַנָּב – בְּחֶבֶל.

אֲבָל עִם הַמַּשְׁמָעוּת בָּא כְּאֵב
אִם אַהֲבַת – גַּם יְשַׁבֵּר לְךָ הַלֵּב
אִם קִוִּיתָ – גַּם תִּתְאַכְזֵב.

לא יודע מאיפה בא לי השיר הזה, אבל הוא בא.

הַדָּתִי כָּפָה כִּפָּה
בְּעֹז כַּפּוֹ כָּפָה
הַחִלּוֹנִי מָחָה טִפָּה
אַךְ אָז עָמַד, קָפָא.

הַדָּתִי כָּפָה שַׁבָּת
בְּעֹז כַּפּוֹ כָּפָה
הַחִלּוֹנִי הִגְנִיב מַבָּט
וְגִמְגֵּם בְּשָׂפָה רָפָה.

הַדָּתִי כָּפָה קְבוּרָה
בְּעֹז כַּפּוֹ כָּפָה
הַחִלּוֹנִי אָמַר – זֶה רַע
אַךְ הַשְּׁתִיקָה יָפָה.

הַדָּתִי כָּפָה סְקִילָה
בְּעֹז כַּפּוֹ כָּפָה
הַחִלּוֹנִי הִבִּיט בְּתַבְהֵלָה
וְאֶת רֹאשׁוֹ חָפָה.

שַׁבָּת – שָׁלוֹם
וּבִשְׁאָר הַשָּׁבוּעַ – מִלְחָמָה!
מְנוּחַת הַנֶּפֶשׁ הִיא רַק יוֹם
אַחַר-כָּךְ חוֹזְרִים לָאֵימָה.

כְּמוֹ בְּיוֹם כִּפּוּר – סְלִיחָה
וּבִשְׁאַר הַשָּׁנָה – מְאֵרָה
הַאִם בֶּאֱמֶת כֻּפַּר עֲווֹנְךָ
אִם חָזַרְתָּ אֵלָיו עַד מְהֵרָה?

הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב –
אֵין יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר
מִי שֶׁרַק בְּשַׁבָּת מְיֻשָּׁב וְקָשׁוּב –
מַשְׁלֶה אֶת עַצְמוֹ, לֹא יוֹתֵר.

אָמְנָם שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד
וּבַשַּׁבָּת – מְנוּחָה
אֲבָל לִהְיוֹת מְיֻשָּׁב אֶפְשָׁר עוֹד
שָׁלוֹם הוּא לֹא רַק לְיוֹם אֶחָד!

יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁמְּזִינִים אֶת הַמּוֹחַ
בְּחָכְמָה, בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת
וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁמְּזַיְּנִים אֶת הַמּוֹחַ
בְּטָרֶפֶת, גָ'נָנָה, שַׁגַּעַת

יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁמַּאֲזִינִים לַנֶּפֶשׁ
בִּרְגִישׁוּת, בְּשׂוֹם-שֵׂכֶל, בְּאַהֲבָה
וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁזּוֹרְקִים רֶפֶשׁ
בְּשִׂנְאָה, בַּמַּשְׂטֵמָה, בְּאֵיבָה

יֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁמְּאַזְּנִים אֶת הָאָדָם
וּמְבִיאִים לוֹ שַׁלְוָה וְרֹגַע
וְיֵשׁ כָּאֵלֶּה שֶׁאוֹרְבִים לְדָם
בְּאַלִּימוּת, אַכְזָרִיּוּת וְרֹעַ.

בְּקֶשֶׁת
מַשְׁתִּינִים עָלֵינוּ בְּקֶשֶׁת
וְאוֹמְרִים זֶה מָה שֶׁבִּקַּשְׁתָּ

בְּרֶשֶׁת
מַעֲלִים אוֹתָנוּ בָּרֶשֶׁת
וְרוֹצִים אֶת מְקוֹמֵנוּ לָרֶשֶׁת

אֲבָל אֲנַחְנוּ כָּאן
לֹא מַבִּיטִים בַּקַּנְקַן
נִשְׁאַר עוֹד מוֹהִיקָן.