אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר:
הַלּוֹמֵד יֶלֶד, לְמָה הוּא דּוֹמֶה?
לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ;
וְהַלּוֹמֵד זָקֵן, לְמָה הוּא דּוֹמֶה?
לִדְיוֹ כְּתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק.
אבות ד, כ.
*
הַיַּלְדוּת הִיא כְּמוֹ חֲלוֹם
וְהַחַיִּים הֵם פֵּרוּשׁוֹ
לַהֲבָנָתָם לַאֲשׁוּרָם
רְאֵה סוֹף דָּבָר מֵרֹאשׁוֹ.
בְּלִי לְהָבִין אַךְ עִם לִקְלֹט
כָּךְ הַיֶּלֶד בַּמִּשְׂחָק
הוּא מִשְׁתּוֹלֵל שִׁכּוֹר כְּלוֹט
אֲבָל הָרֹשֶׁם בּוֹ נֶחְקַק.
הוּא כִּסְפוֹג, לֹא כְּנָפָה
אֵין הַשֵּׂכֶל הַמְּסַנֵּן
אַךְ אָז נִגְמֶרֶת הַתְּקוּפָה
וְהוּא מַתְחִיל לְהִתְבּוֹנֵן.
הוּא מִתְבּוֹנֵן אָז בַּחֲלוֹם
וּמְנַסֶּה לְהָבִין מַשְׁמָעוּתוֹ
אֵיךְ הִגִּיעַ עַד הֲלוֹם?
סוֹף דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ.