(בעקבות שירת האזינו)
עֵצוֹת אֲנִי אוֹבֵד
וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְאַבֵּד
אִי אֶפְשָׁר זֹאת אַף לִכְתֹּב
שָׂא לְבַד אֶת הַמַּכְאוֹב
אֵין תִּקְוָה, גַּם אֵין שִׁנּוּי
וְלַכֹּל אֲנִי שָׂנוּי
גַּם נִטַּל טַעַם הַשִּׁיר
כִּי הַכֹּל דִּבּוּר יָשִׁיר
כָּךְ בְּעָרִיצוּת הַמַּחַץ
בְּמַמְלֶכֶת בְּנֵי הַשַּׁחַץ
אֶשָּׂא לְבַד אֶת יְגוֹנִי
הֵם יַגִּידוּ – דִּכְאוֹנִי.
וְאָכֵן, דִּכְּאוּנִי בִּמְקוֹם תַּנִּים
וְהִשְׁקוּנִי יֵין פְּתָנִים
וַאֻכֶּה שׁוֹק עַל יָרֵךְ
וַיַגִּידוּ לִי – בָּרֵךְ!
אַךְ שׁוֹמְעַי, אַל תַּאֲזִינוּ!
וְאָנָּא אַל תָּשִׂימוּ לֵב
שְׁתוּ! אִכְלוּ! רִקְּדוּ! הַשְׁמִינוּ!
זוֹ זְכוּתִי לְהֵעָלֵב,
וְלִשְׁפֹּךְ מֵרָרָתִי
עֲלֵי דַּף זֶה הָאִלֵּם
בְּאֵין שׁוֹמֵעַ אִמַּרְתִּי
אך 'לֹא תּוּכַל לְהִתְעַלֵּם!'.