טִפְּשׁוּת, גַּאֲוָה וְרֶשַׁע
זֶה הַשִּׁלּוּשׁ הַמֻּשְׁלָם
לְהַתְמִיד בְּדֶרֶךְ הַפֶּשַׁע
– הֶחָרוּז הַוָּתִיק מִכֻּלָּם.
לִהְיוֹת בְּתוֹךְ סְחַרְחֶרֶת
שֶׁאֵין מִמֶּנָּה יְצִיאָה
לְנַסּוֹת דֶּרֶךְ אַחֶרֶת
וְלִרְאוֹת שֶׁגַּם הִיא לֹא מְצִיאָה.
כִּי הַחַיִּים מַמְשִׁיכִים בְּרֶצֶף
וְלַאֲנָשִׁים יֵשׁ דְּחָפִים וִיצָרִים
אָז הֵם יוֹצְאִים בְּשֶׁצֶף קֶצֶף
וְאֶת רַגְלֶיךָ מְצֵרִים.
וְאֶת נַפְשְׁךָ מְצַעֲרִים
אַנְשֵׁי מִצְרַיִם אֵלֶּה
לָהֶם סְחוֹרוֹת מְיַצְּרִים
הָעֲבָדִים, שׁוֹכְנֵי הַכֶּלֶא.
שירים - חגי הופר 