לָעָם קְשֵׁה הָעֹרֶף, פַּרְעֹה הִשְׁקָם עֹל
לְעָרִיץ יַם סוּף, תְּפוּס מִיצֵי רַעַל
לֹא שִׁלְחָם רֵיקָם מִקִּיר חַם לִשְׁאֹל
לַעֲלוֹת אַרְצָם מִצָּר, אֹתוֹ לָעַל

רֹב דָּם בָּנָיו יַנֹּב בַּמִּדְבָּר
רִיבֵּעַ הֵשִׁיב בַּיֶּשׁ, הֶעֱבִיר
רַב עַל יָם, רָתַם תַּרְמִיל, עָבַר
רִיבְּדוֹ צַר אֶל אֶרֶץ וּדְבִיר.

לגליה

תִּשְׁתְּקִי, הֵם אָמְרוּ לָהּ, תִּסְבְּלִי בְּשֶׁקֶט
יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁלֹּא אוֹמְרִים
תִּשְׁתַּלְּבִי וְאַל תִּהְיִי בּוֹלֶטֶת
אַחֶרֶת לֹא יִהְיוּ לְךָ חֲבֵרִים

תִּשְׁתְּקִי, אֶל תִּגְלִי דָּבָר
כִּי יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאָסוּר לְגַלּוֹת
אֲבָל הַלַּחַץ הָלַךְ וְגָבַר
עַד שֶׁלֹּא נוֹתַר אֶלָּא לִגְלוֹת.

כְּשֵׁם שֶׁקִּבַּלְתִּי שָׂכָר עַל הַדְּרִישָׁה
כֵּן אֲקַבֵּל שָׂכָר עַל הַפְּרִישָׁה
אֲבָל לְמַעֲשֶׂה מֵעוֹלָם לֹא קִבַּלְתִּי שָׂכָר
לֹא עַל הַדְּרִישָׁה וְלֹא עַל הַפְּרִישָׁה
וּלְמַעֲשֶׂה אֵינִי פּוֹרֵשׁ
וְגַם לֹא דּוֹרֵשׁ.

כִּי מֵי שֶׁדּוֹרֵשׁ – דּוֹרֵס
וְאִלּוּ אֲנִי רַק מְפָרֵשׁ
כְּלוֹמַר פּוֹרֵס אֶת הַדְּבָרִים
שֶׁיִּהְיוּ בְּהִירִים
לְמַעַן יוּכְלוּ לֵהָנוֹת אֲחֵרִים.

וְלָכֵן אֲנִי מֻפְרָשׁ
מֵהַחֶבְרָה הַדּוֹרְסָנִית
וְהוֹלֵךְ עָנִי וָרָשׁ
בְּעִקָּר אֲחוֹרַנִּית.

הוּא דָּבַק כָּל-כָּךְ בָּאֱמֶת
עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹלַם הָאֱמֶת
הוּא דָּבַק כָּל-כָּךְ בַּטּוֹב
עַד שֶׁהִגִּיעַ לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב
הוּא דָּבַק כָּל-כָּךְ בַּשָּׁלוֹם
עַד שֶׁהָפַךְ לְעָלָיו-הַשָּׁלוֹם.

בָּעוֹלָם זֶה אֵין אֱמֶת,
יֵשׁ טוֹב בְּמִדָּה,
מְעֹרָב עִם הָרַע
וְיֵשׁ שָׁלוֹם לִפְרָקִים
וְהַשְּׁאָר מִלְחָמָה.
דְּבַק בַּחַיִּים.

'איזה כיף שיש אויב' (טוקבק בהארץ בנושא ספרותי).

"איזו גבור שבגבורים?… מי שעושה שונאו אוהבו" (אבות דרבי נתן כג).

אֵיזֶה כֵּיף שֶׁיֵּשׁ אוֹיֵב!
שְׂמֹאלָנִי אוֹ פָלַסְטִינִי
כְּבָר נִמְאַס מֵאִימוֹגִ'י לֵב
גַּדְּפִי, שִׂנְאִי, אַיְּמִי, הַשְׂטִינִי!

אֵיזֶה כֵּיף שֶׁיֵּשׁ אוֹיֵב!
אֶחָד שֶׁקְּצָת חוֹשֵׁב אַחֶרֶת
אֶת חַיָּיו נוּכַל לְחָרֵב
זוֹ חוֹבָה, מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?

אֵיזֶה כֵּיף שֶׁיֵּשׁ אוֹיֵב!
הַפַּעַם זֶה מִתְנַגֵּד חִסּוּנִים
אֶת הַיְּצָרִים אָז נְשַׁלְהֵב
וְנִטְפָּח לוֹ עַל הַפָּנִים.

אֵיזֶה כֵּיף שֶׁיֵּשׁ אוֹיֵב!
יִהְיֶה זֶה הַכּוֹפֵר לָאָדָם הַדָּתִי
אֵיךְ אוֹתוֹ אֶהְיֶה אוֹהֵב?
הֲרֵי הוּא כָּלַל אֵינוֹ בְּדַעְתִּי!

אֵיזֶה כֵּיף שֶׁיֵּשׁ אוֹיֵב!
אֶת חַיָּיו אָז נְמָרֵר
לֹא נָחֹן, לֹא נְשַׁלֵּב
זֶה הַמַּצָּב, וְאֵין אַחֵר.

אֵיזֶה כֵּיף שֶׁיֵּשׁ אוֹיֵב!
אִם אוֹיֵב הוּא אָז חַיָּב
לֹא נָכוֹן אֵלָיו לְהִתְקָרֵב
יֵשׁ סִכּוּן שֶׁמָּא נֶאֱהָב.

(בעקבות שירת האזינו)

עֵצוֹת אֲנִי אוֹבֵד
וְאִי אֶפְשָׁר לְהִתְאַבֵּד
אִי אֶפְשָׁר זֹאת אַף לִכְתֹּב
שָׂא לְבַד אֶת הַמַּכְאוֹב
אֵין תִּקְוָה, גַּם אֵין שִׁנּוּי
וְלַכֹּל אֲנִי שָׂנוּי
גַּם נִטַּל טַעַם הַשִּׁיר
כִּי הַכֹּל דִּבּוּר יָשִׁיר
כָּךְ בְּעָרִיצוּת הַמַּחַץ
בְּמַמְלֶכֶת בְּנֵי הַשַּׁחַץ
אֶשָּׂא לְבַד אֶת יְגוֹנִי
הֵם יַגִּידוּ – דִּכְאוֹנִי.
וְאָכֵן, דִּכְּאוּנִי בִּמְקוֹם תַּנִּים
וְהִשְׁקוּנִי יֵין פְּתָנִים
וַאֻכֶּה שׁוֹק עַל יָרֵךְ
וַיַגִּידוּ לִי – בָּרֵךְ!
אַךְ שׁוֹמְעַי, אַל תַּאֲזִינוּ!
וְאָנָּא אַל תָּשִׂימוּ לֵב
שְׁתוּ! אִכְלוּ! רִקְּדוּ! הַשְׁמִינוּ!
זוֹ זְכוּתִי לְהֵעָלֵב,
וְלִשְׁפֹּךְ מֵרָרָתִי
עֲלֵי דַּף זֶה הָאִלֵּם
בְּאֵין שׁוֹמֵעַ אִמַּרְתִּי
אך 'לֹא תּוּכַל לְהִתְעַלֵּם!'.

אֲנָשִׁים אוֹמְרִים חַזְלָ"שׁ
הֵם אוֹמְרִים בְּקוֹל חַלָּשׁ
הֵם אוֹמְרִים בְּקוֹל נוֹאָשׁ
הֵם אֵינָם רוֹצִים צָלָ"שׁ

אֲנָשִׁים אוֹמְרִים חָזָ"ל
וְרוֹצִים לִקְנוֹת בִּמְחִיר מוּזָל
מָה שֶׁאֵין לוֹ מְחִיר מְזֻלְזָל
אַךְ מָה שֶׁנִּמְכַּר מְדֻלְדָּל.

אֲנָשִׁים קוֹרְאִים בַּתָּנָ"ךְ
וְשָׂמִים בְּחַיֵּיהֶם אֶתְנָח
כְּשֶׁאַתָּה קוֹרֵא בַּתָּנָ"ךְ אַתָּה נָח
אֲבָל לָרֹב הוּא עַל מַדָּף מֻנָּח.

אֲנָשִׁים קוֹנִים נַדְלָ"ן
כִּי חָשׁוּב אֵיפֹה אַתָּה לָן
הִכָּנֵס לַבַּיִת, אַהְלָן וְסַהְלָן
בְּבֵיתִי אֵינִי בַּדְלָן.

אֲנָשִׁים קוֹנִים בָּנַאסְדָ"ק
וְהֵם קוֹרְאִים בְּקוֹל נִסְדַּק
בְּזִירַת הַקְּנִיָּה תָּמִיד בַּרְדָּק
אֲבָל אִם יֵשׁ רֶוַח זֶה מֻצְדָּק.

מָה אַתֶּם תְּמֵהִים עַל חֹסֶר הִגָּיוֹן?
מָה אַתֶּם תְּמֵהִים עַל סְתִירוֹת וְשִׁגָּעוֹן?
זוֹ מַהוּת הֶעָרִיצוּת, הַשְּׁלִיטָה בְּכוֹחַ
הֵם לֹא רוֹצִים שֶׁנִּסְתַּמֵּךְ עַל הַמֹּחַ.

אֲבָל פִּסְגַּת תַּרְמִיתָם הוּא הַבִּטָּחוֹן בַּמַּדָּע
פִּתְאוֹם אֵין שׁוּם לֶבֶט וְאֵין שׁוּם חִידָה
אֶלָּא שֶׁהַנֶּפֶשׁ לֹא תִּצְמַח בְּלִי קְצָת עֲמִימוּת
וּבְוַדַּאי שֶׁלֹּא תִּפְרַח בְּלִי קְצָת חֲמִימוּת.

שְׁנֵי שִׁירֵי נְחָלִים

אִם אַתֶּם אוֹתִי מַחְלִים
אֵיךְ אֶהְיֶה מַחֲלִים?
אִם אַתֶּם אֵינְכֶם מוֹחֲלִים
הַחֻקִּים עֲלֵיכֶם חָלִים.

הָיוּ כָּרְחֵלִים
וְלֹא כַּזּוֹחֲלִים
הָיוּ בַּמְּיַחֲלִים
שֶׁאֶת הָאָרֶץ נוֹחֲלִים.

הָיוּ בַּמְּאַחֲלִים
שֶׁאֶת טוּב הָאָרֶץ אוֹכְלִים
הָיוּ כַּנְּחָלִים
הַמַּפְרִים וּמְחַלְחֲלִים.

*

כָּל הַנְּחָלִים זוֹרְמִים אֵלַי
וַאֲנִי מִתְמַלֵּא צַעַר
אַלְלַי לִי, אַלְלַי
כִּי נָעוּל הַשַּׁעַר

וְהַנְּחָלִים שׁוֹצְפִים וְגוֹעֲשִׁים
לֹא יֵדְעוּ מַרְגּוֹעַ
אֵין הֵם נוֹהֲגִים כַּאֲנָשִׁים
שֶׁיּוּכְלוּ בְּלִבְּךָ לִנְגֹּעַ.

חָבֵר, אַתָּה חוֹפֵר
חָבֵר, אַתָּה כּוֹפֵר
אֵיךְ עַל עֲוֹנֹתֶיךָ תְּכַפֵּר?
וְכַמָּה תּוּכַל לְהִתְחַפֵּר?

הֶיי, חָבֵר, שְׁפִּינוֹזָה
כָּל הָאֲנָשִׁים עָבְרוּ הִיפְּנוֹזָה
לֹא כֻּלָּם קָרְאוּ מַרְקוֹזָה
הֵם צוֹפִים בִּסְדָרוֹת עַל הַיָּאקוּזָה.

הֶיי, חָבֵר, שָׁלוֹם
שִׁלַּמְתָּ מְחִיר עַל הַחֲלוֹם
אֵיךְ הִגַּעְתָּ עַד הֲלוֹם
שֶׁבְּךָ לֹא מַפְסִיקִים לַהֲלֹם?

חָבֵר, חָבֵר, אַתָּה חָסֵר
לַשָּׁוְא אֶת נַפְשְׁךָ אַתָּה מוֹסֵר
מָה תּוּכַל כְּבָר לְבַשֵּׂר?
אָז בִּשְׁבִיל מָה לְהִתְיַסֵּר?